נחשון*

"ובני ישראל עברו ביבשה בתוך הים"

לשבת פרשת "בשלח"

* על פי מסורת חז"ל, נחשון בן עמינדב היה הראשון שקפץ לים סוף ביציאת מצרים, עוד לפני שהים נקרע לשניים.

 

 

אבי במחנה המעצר בקפריסין. המקור: אלבום משפחתי

סיפור חייו של אבי ז"ל. יליד שנת 1925. משפחתו ברחה לרוסיה עם פלישת הגרמנים לפולניה במלחמת העולם השניה. המשפחה הוגלתה לסיביר, שם עבר את המלחמה. לאחריה חזר דרך פולין האנטישמית למחנות העקורים בגרמניה. השתייך לתנועת פועלי אגודת ישראל.  בחג סוכות תש"ז (1946) עלה על אונית מעפילים "לטרון", שהפליגה מחופי צרפת לארץ ישראל. האוניה נתפשה על ידי הבריטים וכל נוסעיה הוגלו למחנה מעצר בקפריסין. כעבור שמונה חדשים הגיע ארצה והקים את ביתו בחיפה.

אני מבקש להתמקד ברגע אחד. על חופי צרפת מתאספים פליטים יהודים מארצות  וממפלגות שונות, לקראת עליה על אוניית המעפילים. לפני שעלו על האניה אספו את כולם (1252 איש)  ואמרו להם: זו האניה, סירות הצלה אין, מי שמפחד – לא יעלה !

אבי מעולם לא למד לשחות. הוא וכל חבריו  לא ידעו לשחות.  הם עלו על אוניה ישנה ורעועה (שנת ייצור סביבות 1870) , שספק היה אם תשרוד את המסע. אבא סיפר שהאוניה איבדה את היציבות במהלך ההפלגה והיו מריצים את האנשים מצד לצד לשמור על האיזון.

שוו בנפשכם, את ההתלבטות, את רמת הסיכון. אם האניה תטבע בסערה – אין מושיע להם.

ההחלטה של כולם  (למעט חמישה):  עולים !

בעיניו הוא לא היה גיבור,  בעיני הוא הנחשון. אלו הנחשונים של הדור שלנו.

לאחרונה התוודעתי לתמונות של מעפילי אוניית לטרון, השמורים בארכיון הציוני המרכזי בירושלים. התמונות צולמו בעת הגעת האוניה לחיפה והעברת הנוסעים לאוניות הגירוש לקפריסין.

אוסף הארכיון הציוני המרכזי

אוסף הארכיון הציוני המרכזי

אוסף הארכיון הציוני המרכזי

אוסף הארכיון הציוני המרכזי

 

 

מסע הספינה זכה לתיאור אמין בספר "שבעת המנעולים", סיפור עלילתי לבני הנעורים פרי עטה של הסופרת אסתר  שטרייט-וורצל.

בקשה אישית: אני מחפש אנשים החיים עמנו  שהיו על אונית "לטרון" או בני משפחתם שברשותם זכרונות כתובים/מוקלטים שהשאירו אחריהם המעפילים.

שבת שלום

אבישי

————————

תגובות:

א. ר' יוסף לייכטר, ספרן בבית הספרים הלאומי.

לר' אבישי שלום וברכה

התרגשתי מאוד למקרא רשימתך. אמי ז"ל ביחד עם אחותה תבלט"א ניסו לעלות לארץ על ספינת המעפילים תיאודור הרצל. סיפרה לי דודתי: עלינו  לספינה בנמל מרסיי, בערב פסח תש"ז. קבוצת המעפילים הייתה מפולגת, היו בה   שומרי תורה ומצוות שעלו במסגרת של פא"י וקבוצה אחרת של 'השמור הצעיר' ורוויזיוניסטים. לדתיים ניתנו מצות, לאחרים צנימים. וכך בילו את הפסח בירכתי הספינה, חמץ ומצה בכפיפה אחת. עם התקדש החג החלה הספינה בהפלגה. אחד מהחבורה החל באמירת ההגדה כשוכלם מסובים בצפיפות בדרגשיהם. המקדש לא הספיק לסיים את הקידוש וגל גדול טילטל את הספינה, היין נשפך, פני העולים הוריקו והאנשים הקיאו. מספרת דודתי בשלב זה פרצתי בבכי, 'וכי כך נראה ליל הסדר'? ממשיכה דודתי: לידי שכבה חברה והיא אמרה לי: 'למה את בוכה? זוהי יציאת מצרים שלנו'. ומאז מספרת הדודה שמורה לי פינה חמה בלב לאותה בחורה צעירה שעודדה אותי בשעת מצוקה. ההפלגה שאמורה הייתה להמשך  שלושה ארבעה ימים התמשכה כשבועיים. האונייה ניסתה להתחמק מעיני הצי הבריטי, אך ללא הצלחה. בהתקרבם לחופי המולדת אילצו המשחתות הבריטיות את האונייה להגיע לנמל חיפה. שם עלו עליה חיילים בריטים. העולים ניסו להבריחם על ידי זריקת קופסאות שימורים. הבריטים פתחו באש ושלושה בחורים נהרגו הי"ד. העולים הובלו בספינות הבריטיות לקפריסין. אמי בזכות גילה הצעיר, זכתה לשוב ארצה בערב יום הכיפורים תש"ח. אחותה שהייתה מבוגרת יותר נשארה בקפריסין עוד שלושה חודשים.

כל טוב

יוסף

 

ב. בן ציון קליבנסקי, חוקר יהדות מזרח אירופה

שלום אבישי,

סיפורך מעניין, ודי בו לכתיבת שני ספרים. אין לי מה לתרום בנוגע לאניית "לטרון", אך הואיל וכתבת כי משפחתך הוגלתה לסיביר, אולי תמצא עניין בספרה של אמי: גיטה לנגלבן-קליבנסקי, מירכתי צפון: מלחמת הישרדות של צעירה יהודייה מליטא על גדות אוקיינוס הקרח הצפוני, אלקנה: "חקר יהדות ליטא", תשע"ד. הוא נותן יותר ממושג על החיים בסיביר ועל היחס של השלטונות הסובייטיים לגולים.
בברכה,
בן-ציון קליבנסקי

 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

*** מדור תרבות בבית אריאלה פותח שבוע הבא סדרת מפגשים עם אנשי רוח, המציגים את מקומו של אלוקים בעולמם האישי. לפרטים נוספים ראו נא כאן.

מודעות פרסומת