"ואביה ירק ירק בפניה, הלוא תכלם שבעת ימים"
(במדבר פרק יב, פסוק יד)
רשימה לפרשת השבוע "בהעלותך"
סדרת זוטות [14]: פנקס קטן יש לי ובו רשמתי במשך שנים מה שתפש את עיני: פריטים מיוחדים. עותקים חריגים. זוטות וסתם פיקנטריה.
"עלינו לשבח" היא הפיסקה החותמת את התפילה בכל יום. בין שאר פסוקי התפילה אנו אומרים: "שלא שם חלקנו כהם וגורלנו ככל המונם, שהם משתחווים להבל וריק ומתפללים לאל לא יושיע".
האם מותר לזלזל בעבודה זרה ולבוז לה – עד כדי יריקה – כשאומרים את המשפט הנ"ל?
השאלה היא עתיקת יומין. רבו השוללים מהמחייבים. הן מחשש של איבת אומות העולם והן מפני כבודה של תפילה.
להרחבה, ראו נא את הפרק "רקיקה בתפילת עלינו", בספרו של הרב יוחנן גור אריה, "חקרי מנהגים" (כפר חב"ד, תשנ"ט 1999).
"יד יחזקאל" הוא ספרון קטן, שנכתב על ידי רב יחזקאל מוסקוביץ, שהיגר מהורדנה (בלארוס) לארה"ב. בהורדנה הוא היה ראש ישיבה, ובניו יורק הוא [רק] לומד שיעור גמרא לפני מופלגי תורה.
שער ספר "יד יחזקאל". ניו יורק תרפ"ז, 1927
בעמוד האחרון של הספר, המחבר עונה לשאלה: אם מותר לירוק ב"עלינו" ?
החידוש בתשובתו של הרב מוסקוביץ הוא הנימוק לאיסור היריקה, על פי דברי הזוהר שאין לבזות את אלוהי העמים !
תרגום הקטע הארמי, שורה רביעית, מתחיל מהמילים: "כד הוו ישראל במצרים…":
"…כשהיו ישראל במצרים היו יודעים באותם שרי העולם של מעלה, הממונים על שאר העמים. וכל אחד ואחד היה לו יראה ואליל בפני עצמו מהם. ואח"כ כיון שנתקשרו בקשר של אמונה, והקב"ה קרב אותם לעבודתו, אז נפרדו מהם ומעבודתם, ונתקרבו אל האמונה העליונה הקדושה של הקב"ה. ובשביל זה כתוב "איש כי יקלל אלהיו", דהיינו אחד משרי מעלה, אף על פי שהעבודה אל שרי העמים הוא עבודה זרה, עם כל זה כיון שאני מניתי אותם לממונים להנהיג את העולם, מי שמקלל ומבזה אותם "ונשא חטאו", ודאי שיענש כראוי לו, כי ברשותי הם עומדים ומהלכים ומנהיגים את העולם". (התרגום מארמית מועתק מספר הזוהר עם פירוש "מתוק מדבש").
כשקראתי את העמוד הנזכר, שאינו ממין הספר כולו, חשבתי לעצמי, כמה מתאימה השאלה והתשובה ל"עולם החדש" של אמריקה, שאליו הגיע הרב.
שבת שלום
אבישי
———————
תגובות:
1. עמיתי, ספרן בספריה הלאומית, ר' יוסף לייכטר:
יפה כתבת.
כן שמחתי למצוא כאן את ציטוט הרקיקה שמביא בתגובתו ר' יוסף לייכטר מסיפורו הנהדר של ביאליק "אריה בעל גוף".
———————————-
6. הרב שלמה יוסף אוביץ:
ראיתי את המו"מ בענין הרקיקה ב"עלינו" ואעתיק לך מספרי העומד בעז"ה לצאת לאור, מה שכתבתי בענין זה, עם המקורות:
שהם משתחוים להבל וריק. וריק בגימ' שם אותו איש הנוצרי.
ומתפללים לאל לא יושיע. לאל לא בגימ' שם הישמעלי ללא ו'.
ונהגו להפסיק קצת, כדי שלא ישתמע, שהתבה "ואנחנו" מתחברת אל התבות שלפניה ולרוקק מעט בדרך בזיון לאלילים ולעובדיהם.
כלבו סי' קכב, קצות השלחן סי' כד ס"ק לט, ט"ז יו"ד קעט ה
—————————
7. הרב י. מ. ר.
נ.ב. רשימותיך מענינות מאד, הרשימה שלפני האחרונה על ר' יחזקאל מוסקוביץ'
ענינה אותי במיוחד בשל קשר משפחתי, הרב הנ"ל היה אחי הגה"צ רבי יהושע
הורודנר -צימבליסט זצ"ל שלזכרו יצא ספר זכרון בשנת תש"ט, בשם "רבי יהושע
מהוראדנא זצ"ל" [מצוי במאגרים הממוחשבים], ומוזכרת שם אלמנתו "אשת דודנו
המנוח הרב הגאון הצדיק ר' יחזקאל זצ"ל". (וגם בעמ' ז).
שוב תודה
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
rambaml1@gmail.com
שלום
בנך ודאי צודק.
והשאלה הוצגה בצורה לא מוצלחת בדבריך:
"האם מותר לזלזל בעבודה זרה ולבוז לה – עד כדי יריקה – "
לא רק שמותר לזלזל בעבודה זרה, אלא מצוה לעשות כן, כמאמרם ז"ל כל ליצנותא כו'.
השאלה א"כ אינה אם מותר לזלזל בע"ז אלא אם מותר לזלזל בתפילה, ולא כלשונך.
דברי הזוהר אינם אלא על מי שמזלזל בממונים של הקב"ה, (למרות שהעמים עובדים להם, ולא בגלל! ידועה הגמ' בע"ז לגבי השמש). ואם נלך עם קו זה של הזוהר, הרי בכלל אסור לומר שהם "הבל וריק". ובהבל וריק ודאי מותר לזלזל. ואף חובה לעשות כן.
ואף צריך להזהר. באמירה שיש מקום לתת כבוד לע"ז, יש לכאו' משום אביזרייהו דע"ז! (אסור כידוע לתת מקום לקיומה, אף כציון מקום גיאוגרפי)
כל טוב והצלחה כבה
לרב אבישי אלבוים
שמחתי כל כך לקרוא את התשובה.
אבי ז"ל סיפר שכאשר ברחו במלה"ע הראשונה מהעיירה בגליציה (רברוסקה) לוינה בירת
הממלכה האוסטרו-הונגרית, הם אמרו זה לזה שבוינה המעטירה, לא מתאים לרקוק
כשעוברים ליד כנסייה. אפשר פשוט לעבור לצדו השני של הכביש…
שבת שלום
נילי
שלום רב לאוהבי תורתך,
לענ"ד, על אף היותו טעות לעבדם, שרי מעלה הממונים, אינם "הבל וריק" ועל זה חלים דברי הזוה"ק. את העבודות שהתפתחו מעבודת השרים הממונים, עץ ואבן [ואדם] (ע"פ רמב"ם הלכות עבודת כוכבים א\א-ב), יש לשקץ ולאבד. ועל כן, יש גם מי שיורקים.