כנריות וציפורי שיר

המשל על  גידול ציפור שיר – כהכנה לראש השנה 

רשימה לפרשת כי תבוא

בשבוע האחרון עסקתי במיון ודילול של ספרים ישנים  במחסני הספריה. "מי בקיצו, מי לא בקיצו".  משך את תשומת לבי עותק של ספר "ארח מישור" (לודז', תרצ"ד 1933) ובו מופיעה חותמת בעלים, החוזרת ומופיעה פעמים רבות מאד באותו העותק . אני ספרתי ארבעים (40) פעמים !

 

לחותמת  נוסח מיוחד, המעיד על בעל הספר שהוא ממשפחה מיוחסת. בשולי החותמת מצויירים שני דגים.

(מי יודע, כיצד הדגים הגיעו לכאן ???).

הקטן יוסף ברוך ריבאק בנן של קדושים / בן רבינו שליט"א נין ונכד הרבי זצללה"ה (=זכר צדיק לברכה לחיי העולם הבא) / זי"ע (=זכותו יגן עלינו) ועכי"א (ועל כל ישראל אמן) מוואלבארז יצ"ו (=ישמרהו צורנו ויחיהו) בב"א (=במהרה בימינו אמן) בעל מחבר / ספר עבודת יששכר על התורה.

מי האיש ומי הם אבותיו הקדושים ?

כמבואר בחותמת, הבעלים הוא צאצא של מחבר ספר "עבודת יששכר" על התורה, הרבי מוולבארז.

עיון מהיר באנציקלופדיה לחסידות של הרב ד"ר יצחק אלפסי  הביא אותי לדף הבא.

 

מייסד השושלת הצדיק רבי יששכר דוב בריש טורנהיים. בנו וממלא מקומו הוא רבי יעקב משה.

תולדות הצדיק וקורות משפחתו  כתובים בקונטרס מיוחד בסוף ספר "אהל ישכר" (ירושלים תשכ"ב 1962).

בקונטרס נרשם כי חתנו החמישי של רבי יעקב משה מוואלבארזש היה הרה"ח ר' בנימין רוביק שו"ב בלודז'. בניהם: ר' חיים דוד ומשפחתו, החסיד המופלג ר' יוסף ז"ל ניספו בשואה, בנם שנשאר לאריכות ימים הר' צמח רוביק. לעיון בקונטרס ראו נא כאן.

החסיד רבי יוסף הוא כנראה בעל החותמת הנ"ל.

———————————————————————–

אני מבקש להתמקד בתיאור מיוחד שכתב הרב אלפסי על רבי יעקב משה, האדמו"ר השני בשושלת:

שימו לב: "חילק כל כספו לצדקה. מפורסם באוסף הכנריות הגדול שהיה לו בבית, בהם טיפל אישית."

הכנריות הן ציפורי שיר. גידול ציפורי שיר כתחביב אישי של הצדיק הינה תופעה יוצאת דופן. הצדיק ראה בזה ערך והקדיש להן מזמנו היקר.

(לענ"ד, אין לנו להתפלא על "תחביב זה", לפי דברי רש"י במסכת בבא מציעא דף קיג ע"ב: ישראל בני מלכים ויש להם לגדל עורבים לנוי ולשחוק").

כיון שבאנו לדבר על ציפורי שיר, הנה לפניכם גלגולו של סיפור-משל  מקסים  על ציפורי שיר המתאים הן לפרשת שבוע והן כהכנה לראש השנה.

המקור לסיפור הוא דרשה שנשא הרב גדליה סילברסטון מוושינגטון בהקשר לפסוק בפרשת "כי תבוא", ואחר כך עשה הסיפור הסבה להכנה לראש השנה על ידי סופר בן זמננו.

הסיפור הוא על אדם עני, שרצה לחקות את העשירים, וקנה ציפור שיר לביתו. על מה שקרה לו בהמשך… תקראו בעצמכם.

הסכיתו ושמעו.

תחילה הנוסח החדש, פרי עטו של הסופר שלום מאיר וולך, בספרו המומלץ  "שערי ארמון": משלים לימים נוראים (בני ברק תשנ"ג 1993).

המקור לסיפור הוא ספר דרשותיו של הרב גדליה סילבסטון, "כסף נבחר" (סט. לואיס, תרע"ט-תרפ"ד 1919-1924) חלק ראשון עמ' 25.   שם מופיע הסיפור בהקשר אחר לחלוטין, כחלק מדרשה שכותרתה:

המחבר מתלונן כי הרבנים לא חיים בשלום זה עם זה. כשמגיע רב חדש חושש הרב המקומי מהסגת גבולו.  אמנם אם הרב בא כ"מלמד תינוקות", אזי הרב המקומי אינו חושש מהסגת גבול ומקבל אותו בברכה.

על מחלוקת סביב הרבנות  המשיל הוא משל:

 

הסיפור המובא ב"שערי ארמון" מקורו במשל של הרב סילבסטון, (כך הוא הציון בסוף הסיפור ב"שערי ארמון"), אבל הנמשל שונה.  נשארה התמיהה, איך בישל הסופר מאיר שלום ולך מטעמים לראש השנה מציפור שיר?

שבת שלום

ושנה טובה

אבישי

————————————-

תגובות:

1.

שלום ר' אבישי,

מעניין. גם ציפור מצאה בית, ומשליה ומוסר הסימנים ראוי כהכנה לראש השנה.

ראיתי כי כבר התייחס בעל העלון "אסופות" וכתב כי הנמשל כאן הוא חידוש שחידש בעל שערי הארמון מעצמו –

 

ראיתי את הסיפור (ומשלו בענין סימני ר"ה) מופיע (ללא מקור ועם כמה שינויים קלים) על אחד האתרים.

 לי נשמע הד רחוק ששמעתי הסיפור פעם (ולא משני המקורות הנ"ל).

ואולי כדאי להזכיר בכאן את שהיה שר הרב נרי'ה זצ"ל – מזמור פייגאלך –

אני ביער הלכתי

וקולות של ציפורים שמעתי

קולות של ציפורים

מזמרים מזמורים

עס איז געגאנגען א מענטש

אין וילדען אליין

האט ער גיהערט

זינגען פייגאלאך

גרויס און קליין,

דיע פייגאלאך געזונגען

רא רא רא

אדיר איום ונורא,

בצר לי לך אקרא,

ה' לי ולא אירא

אני ביער הלכתי…

לי לי לי

גדול פירצת היכלי,

דגול מהר חכלילי,

ה' היה עוזר לי.

תי תי תי

הן אתה תקוותי,

לישועתך קיוותי,

ה' עוז ישועתי.

חנוך גוטליב.

– – – – – – – – – – –

2.

שלום וברכה

המשל עם הצפור מופיע כבר בדרשות רבי אברהם דוב כהנא שפירא אב"ד קובנה, דבר אברהם חלק הדרוש, ניו יארק תש"ט. בדרוש לחג השבועות בהערה. שם כתוב המשל בנוסח אחר, וקצת יותר מקוריי, גם מדבריו רואים שהוא היה בעל המשל, בנוגע לסכסוך עיר עם האב"ד. ואולי הוא משל ישן, וכל אחד עיבדו לצרכו.

שבת שלום

יעקב יצחק הכהן מיללער

—————————————————————-

3.

על הרבי מלווקוא וולברוז'

שלום אבישי

ראיתי שכתבת על השושלת הזו.

אני הכרתי מקרוב את הרבי הזקן הרב צבי הכהן טורנהיים, נכדו של "דברי העם" (פירוש קבלי-חסידי על תהילים) ונינו של "העבודת יששכר".

התפללתי בבית הכנסת שלו כ20 שנים. אני ואבא שלי היינו הכיפות סרוגות היחידים בבית כנסת בדר"כ, שהיה די קרוב לבית שלנו בבני ברק.

הוא קירב אותי באופן מיוחד, בחום ואהבה, הוא היה כמו רבי אריה לוין-אבל חסידי.

יום אחד שהייתי בחור הוא פנה אליי ואמר לי לבוא לסעודת שלישית בבית כנסת איתו (היו אז בקושי מניין), ואמר לי ב2 מילים "ראה לבוא". הגעתי, ונשארתי בסעודה שלישית כמה שנים, וכך הסתופפתי בצילו.

לא הבנתי כ"כ אז בצעירותי את הזכות שהייתה לי.

אבל בכל אופן בסעודה שלישית הוא אמר לא פעם שהוא מדבר בעברית בשבילי, כדי שאני אבין. למדנו ועדיין לומדים שם כל סעודה שלישית קטע בספר "עבודת יששכר".

אני חושב ומרגיש שכל הקשר החם שלי לעולם החסידות ומה שאני מבין ברמה שלי בספרי חסידות, זה נאצל עלי מהרבי הזקן ומהסעודה שלישית בצילו.

כשהוא היה עושה הבדלה, הרבה פעמים היה אומר לי לשתות מהכוס הכל וכו'

כיום הבן שלו הוא ירש אותו, אבל זה כבר לא אותו דבר… אם כי מידי פעם אני פוקד בסעודה שלישית את המקום, בבחינת "חדש ימינו כקדם"

שנה טובה

רובי

 

 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com