מנהל תקין
וקצת יותר מזה
(רשימה לפרשת פקודי)
סביב מלאכת המשכן הסתובב הרבה מאד כסף, זהב ואבנים טובות.
מדרש רבה על אתר שואל כיצד היה משה רבנו גזבר לעצמו על מלאכת המשכן?
הלוא גם משה רבינו שעליו נאמר "בכל ביתי נאמן הוא" מחויב לכללי יסוד של מנהל תקין, שמטרתם להסיר לזות שפתיים, כמו שנאמר "והייתם נקיים מה' ומישראל" (במדבר לב, כב).
שני כללים מונה המדרש למנהל תקין ובשניהם עמד משה רבינו.
כללים אלו טוו חכמינו במשנתם ובתלמודם:
- עבודה בצוותים. (בקרה)
"אין ממנים שררה על הציבור בממון פחות משנים" (בבא בתרא דף ח עמוד ב).
2. דיווח הכנסות והוצאות. (שקיפות)
"אין התורם (=הלוקח מקופת התרומה) נכנס לא בפרגוד חפות ולא במנעל, ולא בסנדל, ולא בתפילין ולא בקמיע… לפי שאדם צריך לצאת ידי הבריות כדרך שצריך לצאת ידי המקום" (שקלים פרק ג משנה ב)
משה רבינו עמד בשני הכללים.
אלה פקודי המשכן אשר פוקד על פי משה… ביד איתמר בן אהרן הכהן…" (שמות פרק לח פסוק כא). גם קבלנו דיווח כספי וגם בקרה בעת מעשה על ידי שיתוף איתמר.
דוגמא יוצאת דופן לשמירה על כספי ציבור למדתי ממנהלה הקודם של ספריית הרמב"ם, הרב ראובן אליצור ז"ל.
במחברת משבצות ישנה, המונחת במגירת שולחני, רשם הרב אליצור באופן מסודר את כל הספרים ה"שמורים", המונחים בארונות סגורים. אחת לשנה בעת ספירת המלאי היה עובר ובודק ש"איש (=ספר) לא נעדר ממקומו".
והנה באחת הבדיקות מצא שחסר ספר "אורים ותומים", פירוש על ישעיה וירמיה, שחיבר רבי מאיר ערמה ונדפס בוונציה בשנת שס"ג (1603).
מה עשה הרב אליצור? הלך וקנה הספר בכסף מלא, שהרי הוא היה אחראי לשמירתו !
למחברת הנ"ל צירף פתק בדף הראשון. הרי הוא לפניכם.
בספירת מלאי שגרתית לא מצאתי את הספר "אורים ותומים"
ד"ו (=דפוס ונציה) שסג במקומו. חפשתי בכל מקום שידי מגעת אך
ללא תוצאות.
כיון שהמפתחות של ארונות הברזל נמצאים רק בידי
ואני אחראי עליהם – השתדלתי מאד עד שהשגתי בכסף מלא
אקסמפלר (=עותק) אחר מספר זה.
אם במשך הזמן ימצא הספר – אני מבקש שיחזירו
לי, או ליורשי, את הספר הזה.
ראובן אליצור
בסופה של ההודעה נרשם בעט אדומה הערה משמחת הבאה:
בספירה שעשיתי ביום ל' כסלו תשנ"א
נמצא הספר המקורי !
– מתברר שהיה טעות במיספור
ר. א.
[ראובן אליצור]
מעידה המחברת על כותבה, שהיה זהיר בממון ציבורי וחרד על שמירתו.
שבת שלום
אבישי
—————————–
תגובה:
שבוע טוב,
בעניין הדיווח המדויק על הכנסות והוצאות בפרשת פקודי נהג הרב דוד כהנא ז"ל (ניצול גטו לודז', רבו של חיל האוויר, רבה של יהדות ארגנטינה, ולימים הרב בשכונת צהלה בתל-אביב) להדגיש את טעם האזלא שבמילה "האלף" בפסוק "ואת האלף ושבע המאות וחמישה ושבעים עשה ווים לעמודים", כדי לעוררנו שגם על השאריות, הסכומים הפעוטים, יש לדווח, ולרשום מה שנעשה בהם.
בברכה,
בן-ציון קליבנסקי
——————————
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום
משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com
מרשים! יפה מרדות אחת… תודה רבה לך עבור הדברים היפים.
ממנו ילמדו ויעשו כל מי שתפקידו להיות אחראי על נכסי הציבור. יהא זכרו ברוך!
יפה מאוד