"אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנוֹן"
רשימה לפרשת ואתחנן ולט"ו באב
לפני מספר שבועות העניקו לי ילדיו של ר' ישראל ארליך ז"ל את הזכות לבדוק את ספרייתו ולבחור משם פריטים החסרים לנו באוספינו. מתוך הכרות אישית שהיתה לי עם ר' ישראל ארליך, שהיה מבאי הספריה, הערכתי שאמצא שם פריטים מעניינים, ואכן לא התאכזבתי.
אחד מן הפריטים שלקחתי הוא ספר "עפעפי צבי" שהוציא לאור הספרן והביבליוגרף אברהם מאיר הברמן בפורמט קטן (ירושלים, תש"ג 1943). פריט זה יש לו צורה נאה ומיוחדת, ואף נוסף לו ערך ביבליופילי, הואיל והוא עותק ממוספר מהוצאה של מאה וחמישים עותקים בלבד.
אני חולק מכל וכל על הגדרתם של השירים באסופה זו כשירי חשק*. גדולי ישראל כתבו על האהבה ההדדית הגדולה של הקב"ה לעמו ועל משבר הפרידה בגלות. על זה היתה מחשבתם.
דוגמא לכך הוא שירו של רבי יהודה הלוי, המופיע באסופה זו, ואשר הוא טבע את הלשון "עפעפי צבי", אשר נתן את השם לקובץ כולו.
בהמשך לכך נצרף את האמור בפרשתנו. משה רבינו משתוקק לבוא לארץ ישראל.
"אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנוֹן" (דברים, ג, כה)
על זה דרש רבי שמלאי בסוף פרק ראשון של מסכת סוטה:
מפני מה נתאוה משה רבינו ליכנס לא"י, וכי לאכול מפריה הוא צריך או לשבוע מטובה הוא צריך ?
אלא כך אמר משה הרבה מצות נצטוו ישראל ואין מתקיימין אלא בא"י, אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולן על ידי.
צפייתו של משה לארץ ישראל באה ממקום גבוה מאד, בצפיה למפגש עם קדושתה של ארץ ישראל ומצוותיה.
זאב ח' (ז'אבו) ארליך, בנו בכורו של ר' ישראל ארליך, שייך לסג"ל חבורה מיוחד של פורצי דרך בלימוד התנ"ך מתוך היכרות קרובה וממשית עם הגיאוגרפיה וההיסטוריה של ארץ ישראל ושכנותיה.
בספרו "מזרח הירדן במבט יהודי" (תשנ"ו 1996) הקדיש פרק שלם על מקום קבורתו של משה רבינו: "נבו – העיר וההר".
בתחילת הפרק מצטט הוא את שירה של רחל המשוררת:
קַשּׁוּב הַלֵּב. הָאֹזֶן קַשֶּׁבֶת:
הֲבָא? הֲיָבוֹא?
בְּכָל צִפִּיָּה
יֵשׁ עֶצֶב נְבוֹ.
זֶה מוּל זֶה – הַחוֹפִים הַשְּׁנַיִם
שֶׁל נַחַל אֶחָד.
צוּר הַגְּזֵרָה:
רְחוֹקִים לָעַד.
פָּרֹשׂ כַּפַּיִם. רָאֹה מִנֶּגֶד
שָׁמָּה – אֵין בָּא,
אִישׁ וּנְבוֹ לוֹ
עַל אֶרֶץ רַבָּה.
רחל המשוררת מוצאת בכל צפיה שאינה ממומשת את עצב נבו. אותו עצב המלווה את קריאתנו בפרשת השבוע על רצונו של משה רבינו לבוא אל הארץ המובטחת. רצון שלא מומש.
אמנם מדברי ר' שמלאי – שהוזכר לעיל – למדנו כי צפייתו של משה לארץ ישראל באה ממקום גבוה מאד, בצפיה למפגש עם קדושתה של ארץ ישראל ומצוותיה.
שבת שלום
ט"ו באב שמח.
אבישי
*
לבקשת השואלים אוסיף את ההערה הבאה: הביטוי "שירי חשק" מייצג את דעתו של א"מ הברמן, המופיעה ב"אחרית דבר" לספר. ראו נא כאן. לדעתו, שירי חכמינו שייכים לקטגורית שירי תענוגים המקובלים בתרבויות אחרות, לזאת אני מתנגד.
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
rambaml1@gmail.com
עם הספר 
להשאיר תגובה