בע"ה
"וימת יוסף… ויישם בארון במצרים"
פסוק אחרון של חומש בראשית
רשימה לפרשת ויחי
אחד הפרסים התורניים הוותיקים ביותר, הוא פרס הרב קוק לספרות תורנית של עיריית תל אביב יפו. הפרס, שתחילתו בשנת תש"ג (1943), ניתן ברציפות עד היום.
משנת תשס"ד (2004) הפרס מחולק אחת לארבע שנים וניתן בשתי קטגוריות: לספרות תורנית מקצועית, לספרות מחקר וספרי עזר תורניים. סכום הפרס הוא 18,000 ש"ח לכל זוכה. שני זוכים בכל קטגוריה.
רשימת זוכי הפרס עד כה מכובדת מאד. ניתן לצפות בה באתר עיריית תלאביב, ראו נא כאן.
לקראת חלוקת הפרס בשנת תשי"ד (1954) התכנסה הועדה והחליטה להעניק את הפרס לספרות מחקר וספרי עזר תורניים לד"ר יהושע בראנד על ספרו:
מדובר בעבודת מונומנטלית של יהושע בראנד העוסקת בזיהוי ותיעוד של כל מגוון כלי החרס המוזכרים במקורות. הספר עב הכרס מכיל 31, [ה]-תרלד, [1], V ע’ .
לבסוף יהושע בראנד לא קיבל את הפרס. שמו אינו מופיע ברשימה הנ"ל. הסיבה לכך היתה חזרתו של הרב שלמה יוסף זוין מחתימתו על ההמלצה.
במכתב ששיגר למנהל ועדת הפרסים העירונית נימק הרב זוין את סירובו בדברי כפירה שמצא בספר שחיבר ד"ר יהושע בראנד.
בראנד כתב כי קבורת יוסף בארון הייתה מנהג מצרי, ואילו אצל האבות מופיע הביטוי "ויאסף אל עמיו" בלבד. לדעתו קבורה בארון בארץ ישראל היא תופעה מאוחרת של ימי הבית השני, והיא תוצאתה של השקפת עולם חדשה אודות אחריות הפרט על מעשיו לעומת השקפה קודמת שבחנה את האדם רק כחלק ממכלול של משפחה או שבט. (לקריאת הפרק על "זמן הופעת הארון" ראו נא כאן).
הרב זוין ז"ל שלל זאת מכל וכל, וראה בדבריו כפירה גלויה בעיקרי האמונה.
להלן העתק נוסח מכתבו של הרב זוין, מארכיון ספריית הרמב"ם.
הרב שלמה יוסף זוין
ירושלים, יונה 6
ב"ה ירושלים יום ג' ח"י אד"ש תשי"ד
לכבוד מנהל ועדת הפרסים של עת"א, מר א.ז. בן-ישי, שלום
היות ולצערי נכשלתי וכשלו חברי השופטים בועדת לספרי מחקר ועזר של פרס הרב קוק, ולא עברנו היטב על הספר "כלי חרס" למר ברנד, שכן בעמודים מ"ט-נ' של הספר נמצאים דברי כפירה גלויה בעיקרי האמונה, בקודש הקדשים של היהדות, שכן הוא קובע: א) שלפי תורת משה אין הפרט אחראי למעשיו, ולכן לא היה מקום לקבורה יחידית בארון, המסמל את אחריות הפרט לגבי שכר ועונש, ואמונה זו התגבשה רק בסוף תקופת בית שני; ב) שיחזקאל הנביא נ ל ח ם נגד ההשקפה שבתורה שכן בתורה משמשים המונחים "האסף אל עמיו" לראיה שהפרט רק מצורף להכלל ואינו אחראי כפרט ו י ח ז ק א ל נ ל ח ם נגד זה (ו"האסף אל עמיו" נאמר בתורה: בקבורת אברהם ויעקב, בדבר ד' אל משה ואל אהרן ובדבר ד' אל נתן הנביא, והוא בעצמו מציין שם הפסוקים!), והיות אם בעד ספר זה תקבע עירית תל=אביב פרס , ופרס על שמו של מרן הגראי"ה קוק זצ"ל, תהיה זו שערוריה צבורית גדולה, ואין אני יכול בשום אופן להסכים "להפריס" ספר זה. לכן אני מתכבד להודיע בזה שאני מבטל בזה את חתימתי על החלטת=ההצעה המוקדמת שחתמנו עליהו בדבר להציע לעירית תל=אביב ליתן לספר זה פרס.
ואני מבקש מאת אדוני לשלוח העתק ממכתבי זה לחברי השופטים, הרש"ח קוק ור"י גוטמן. חושבני, שגם הם יצטרפו לדעתי, שאי אפשר לתת פרס על שם הרב קוק ז"ל לספר שבו דעות כאלו.
והיה אם יסכימו להיועד יחד ולדון על ספר אחר – אני מוכן לבוא בזמן שיקבע מר. בכל אופן – חתימתי הנ"ל מתבטלת.
בכבוד רב
ש. י. זוין
שבת שלום
אבישי
לקהל לקוחותינו !
ספריית הרמב"ם ממוקמת ב"בית אריאלה", הוא בניין הספריות המרכזי של תל אביב. "בית אריאלה" נמצא כעת בעיצומם של שיפוצים נרחבים. עוברים קומה אחר קומה ומשפצים. כעת נפתחו מחדש ספריות העיון וההשאלה (כדאי לבוא ולהתרשם…). הקומה בה אנחנו מצויים, יחד עם אולם עיתונות וכתבי עת וספריית אחד העם, נכנסת לעבודה. כתוצאה מכך ספריית הרמב"ם נודדת למקום זמני בבנין "בית אריאלה" בקומה מינוס 1. קבלנו אולם קטן ובו נתמקם למשך השנה הבאה.
במצב זמני זה יהיה צמצום משמעותי בגישה לאוצרות הספריה, שברובם הגדול יאופסנו במחסנים בזמן השיפוצים. אנחנו נמשיך לתת שירות סריקה דרך הדואר האלקטרוני, במידת האפשר, תוך התבססות על מאגרי המידע ומעט הספרים שירדו עמנו לקומה מינוס 1. עמכם הסליחה !
—————————
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום
משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
נא פנה אלינו
אבישי בוקר טוב
כל רשימה ורשימה מרתקת ומרשימה בגילוי דברים ותופעות יוצאות דופן, שנחבאו עד כה בספרים או אף בפתקים שבתוך הספרים (הפיוט "אחד מי יודע"). אבל ברשימה האחרונה מופלא ממני כיצד הרב זוין פסל ספר שיצא בהוצאת מוסד הרב קוק. לו הדעות המובאות בעמודים מ"ט-נ היו כפירה – האם המביאים לדפוס מטעם ההוצאה לא היו שמים לבם מייד לכך? וחוץ מזה, הנושא של כלי חרס בהלכה הוא חשוב ביותר וראוי למחקר שיטתי – הכיצד הרב זווין לא נקט בכלל "תוכו אכל קליפתו זרק"? הרי הרב זוין בעצמו היה עורך האנציקלופדיה התלמודית עשרות שנים וחסיד חב"ד – האם לא היה חשוף לדעות השונות החיות בדו קיום ביהדות ("אלו מטהרים ואלו מטמאים" והעיקר – לשם שמיים?). אכן, תלמידי חכמים "ׁנְּשִׁיכָתָן נְשִׁיכַת שׁוּעָל, וַעֲקִיצָתָן עֲקִיצַת עַקְרָב, וּלְחִישָׁתָן לְחִישַׁת שָׂרָף, וְכָל דִּבְרֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ".
לאחר שקראתי את הערך בויקיפדיה על הרב ד"ר יהושע בראנד – צר היה לי עליו ועל מסכת הייסורים שבודאי עבר עם ביטול זכייתו בפרס עיריית תל אביב, בפרט כשהיה זקוק לו בשל מצבו הכלכלי.
שבת שלום
סיני אלכסנדרוביץ
כתב לי מאיר:
שלום
בדומה לכך, אף הרב פרופ' שאול ליברמן קיבל הודעה על קבלת הפרס אך בסוף נמנע הפרס ממנו בגלל תואנות דומות.
————-
עניתי לו:
שלום
המקרה של פרופסור ליברמן מתואר בקצרה בויקיפדיה בערך פרס הרב קוק. ברם שני הבדלים יש:
1. אצל ליברמן כבר הודיעו לו על כך, מה שאין כן אצל בראנד. ולכן זו פרשה לא ידועה.
2. שאצל ליברמן ההתנגדות היתה של מקבל פרס אחר (הרב ראטה) ולא מתוך הוועדה.
שבת שלום.
אבישי
שלום אבישי. תודה על הרשימה החדשה. איני בקי בנבכי "פרשת הכסף" של הפרס אולם ההשמטה לכשעצמה מרשימת הזוכים אינה ראיה לאי קבלת הפרס. סבי רבי אליעזר פלצינסקי קיבל את הפרס בשנת תשכ"ה ואף הוא אינו מופיע ברשימה המצורפת. מצורף קטע עיתונות מאותה תקופה מתוך ויקיפדיה. שוב תודה ושבת שלום.
בברכה נתן צבי פלצינסקי.
————–
השיבותי לו:
יישר כחך.
סמכתי יתדותי גם על הרשימה המלאה המופיעה בויקיפדיה. ראה נא כאן.
שבת שלום
אבישי
אכן, בעל דעות כאלו אינו ראוי לפרס.
אבל גם לכתחילה קשה לתת פרס למי שעסק בנושא שאחרים לא עסקו בו, בלי לבדוק את רמתו, ומצער לראות עד כמה הספר שם שטחי ביותר.
לדוגמא, הוא כותב שם שאברהם אבינו היה סוחר בכלי זכוכית, כי הרי היה אדם עשיר, ומה היה יכול להעשיר אדם באותו זמן חוץ ממסחר בכלי זכוכית?
דברים מגוחכים אלו נכתבו בשיא הרצינות (הומור לא היה צד חזק של הכותב).
שלום רבי אבישי
לי נראה שפרשנותו של ד"ר בראנד איננה נכונה כלל. הקבורה המשפחתית – "ותנו לי אחוזת קבר" – מראה על שייכות והאחזות בניגוד לנדודים וקבורת שדה סתמית, ואיננה שייכת לאי אחריות הפרט.
קבורה משפחתית אכן מדגישה את חוזק וקשרי המשפחה אבל אין היא מגלה או מצביעה על הטלת האחריות על השבט/המשפחה.
כמובן שהפרשנות העמוקה של האספות בפרשנינו המסורתיים היא הנצחת הנשמה והמעשה – חוליה בשרשרת אינסופית נצחית משמעותית.
והנה כמה מפרשנויות חכמינו לביטוי –
http://www.aspaklaria.info/005_HE/%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%A3%20%D7%90%D7%9C%20%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%95.htm
מעניין לציין שהמשורר יהודה עמיחי כתב – (על שרשרת הדורות כדאי ומומלץ לעיין גם בשירו "כל הדורות שלפני")
כְּשֶֹאָדָם מֵת, אוֹמְרִים עָלָיו, נֶאֱסַף אֶל אֲבוֹתָיו.
כָּל זְמַן שֶׁהוּא חַי, אֲבוֹתָיו נֶאֱסָפִים בּוֹ,
כָּל תָּא וְתָא בְּגוּפוֹ וּבְנַפְשׁוֹ הוּא נָצִיג.
שֶׁל אֶחָד מֵרִבְבוֹת אֲבוֹתָיו מִתְּחִלַּת כָּל הַדּוֹרוֹת.
על הקבורה הקדומה כדאי לראות ב http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=14254
ועוד על מנהגי הקבורה בתקופהת הברזל, הקבורה המשפחתית והביטוי נאסף אל אבותיו – ראו מבוא לארכיאולוגיה של ארץ-ישראל בתקופת המקרא, כרך 4 עמ 185 –
https://books.google.co.il/books?id=cYqPFgH_j58C&pg=PA185&lpg=PA185&dq=%D7%A0%D7%90%D7%A1%D7%A3+%D7%90%D7%9C+%D7%90%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%95&source=bl&ots=n7EWoZJUUB&sig=5JMvi09RscK_nC652fRMjLuBzDg&hl=iw&sa=X&ved=0ahUKEwiQksnw67bRAhWpBcAKHX8KBwY4FBDoAQgJMAA#v=onepage&q=%D7%A0%D7%90%D7%A1%D7%A3%20%D7%90%D7%9C%20%D7%90%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%95&f=false