בע"ה
ראשי תיבות כ"י
רשימה לפרשת תרומה
העיסוק בראשי תיבות הוא מקצוע מתפתח. במשך הדורות נוספים שימושים לראשי התיבות, וספרים חדשים יוצאים לאור ובהם מבחר רחב יותר של אפשרויות לראשי תיבות ישנים וגם נוספים ראשי תיבות חדשים לרשימות.
את רשימתי השבוע אקדיש לראשי התיבות "כ"י".
על פי רשימה ביבליוגראפית המופיעה בסוף ספרו של ברוך קרוא (קרופניק) "לכסיקון ראשי תיבות", תל אביב תש"ה (1945), הספר העתיק ביותר ובו רשימת ראשי תיבות בעברית הוא משנת 1613.
ספר זה מצוי לצפיה בgoogle books ומשם לקחתי את הצילומים הבאים.
כפי שתראו ל"כ"י" יש פענוח יחיד: כנסת ישראל.
בבית הכנסת שלנו בקהילת פדואל מחלקים מתנה לבני המצוה סט ספרים "העמק דבר", פירוש התורה לרב נפתלי צבי יהודה ברלין (הנצי"ב מוולוז'ין).
חברי הגבאי הוותיק אבי בלוך מוסיף הקדשה אישית לכל בן מצוה. הוא בוחר פסקה מפירושו של הנצי"ב לאותה פרשה ועליה מוסיף את ברכת הקהילה.
השבוע פנה אלי בתמיהה על ראשי תיבות לא ברורים המופיעים בפרשתנו.
על הפסוק "… ופניהם איש אל אחיו, אל הכפרת יהיו פני הכרובים" (פרק כה פסוק כ) כתב הנצי"ב:
כ"י אלו מה פיצוחם?
האם כנסת ישראל? … לא נראה מתאים.
בדקתי במהדורה חדשה של פירוש הנצי"ב (ירושלים, תשס"ה) ומצאתי שם נוסח אחר:
תמהתי מהו הנוסח הנכון? האם הגיהו במהדורה מאוחרת את הנוסח הישן ועל סמך מה?
בדיקה והשוואה בין שתי המהדורות (המופיעות במאגר "אוצר החכמה") מעלה עשרות מקומות נוספים בפירוש הנצי"ב עם תופעה זהה: כ"י הופך ל"כביכול".
הלכתי אצל ספרי "ראשי תיבות" לסוגיהם השונים והופתעתי עד מהרה לגלות שאין כאן חידוש כלל !
הנה בספרו של אברהם יצחק שטרן (סיגט, תרפ"ו 1926) זו האפשרות הראשונה מני רבות:
מחברים רבים וקדומים כבר עשו שימוש בר"ת אלו. דוגמא אחת מתוך "ספר הגירושין" למקובל רבי משה קורדוברו (נפטר בשנת ש"ל 1570). בני ברק, מהדורת הרב משה צוריאל, תשע"א (2011):
אבקש את עזרת הקוראים והלומדים:
כיצד הפך "כביכול" לכ"י? מתי, היכן ועל שום מה?
שבת שלום
אדר שמח!
אבישי
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
rambaml1@gmail.com
פרסם את זה מחדש ב-שם האתרוהגיב:
באמת מעניין, גם מרן החיד"א כותב לפעמים כ"י.
הנה נזכרתי : ס"מ – סמאל
בס"ד
ו' לסדר ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם תשע"ח
לכבוד ידידי היקר הרה"ג אבישי אלבוים שליט"א שלום וברכה וכט"ס!
אחדשכתה"ט כנאה וכיאה באהבה רבה!
ראיתי השבוע (סדר פרשת תרומה תשע"ח) את מאמרו הנפלא על ענין הראשי תיבות ודן ר"ת כ"י שפתרונה הפשוט הוא כ'נסת י'שראל, אך ראה ומצא שפתרונה היא קיצור של המילה כביכול וכך היו משתמשים בעבר לקצר את המילה כביכול.
ויש לציין שגם בספרי הקבלה לדוגמא ספרי האר"י זיע"א קצרו את שמה של ספירת התפארת ל – ת"ת, ופעם ראיתי הסבר לזה בס"ד וכעת אני מחוסר ספרים לצערי כי עברתי לדירה חדשה וכל הספרים עדיין ארוזים בארגזים.
אבל מה שרצוני לציין ולהחכים הוא בענין המילה כביכו"ל שבעבר כאשר למדתי בספרו של עטרת ראשנו רבי דוד אביחצירא זצוק"ל וזיע"א הי"ד (האח הגדול של הבבא סאלי) הנה המושג הזה מופיע הרבה מאוד בספרו ומשתמש הוא בו הרבה.
בספר רישא סיפא מהדורת עוז והדר (תשע"ב) בשיתוף מכון אור מאיר שמחה נהריה, כתב לבאר דבר זה באריכות בפרשת בראשית בהערות שנקראים "עין רישא סיפא" עמ' ד' הערה ה' ואביא כאן את לשונם שיהיה לתועלת לדורות ענין זה בס"ד, וז"ל: כ"ב יכו"ל. בספר הליכות עולם (שער שני אות נ') פירש תיבת 'כ"ב יכו"ל', וז"ל: 'כביכול' בלשונם ז"ל בהרבה מקומות ר"ל התורה ניתנה בכ"ב אותיות יכולה לומר כן, אבל לנו אי אפשר לאומרו. אי נמי, כ"ב נוטריקון כ'תוב ב'תורה, כענין אומרו ברבה מקומות (מגילה כא ע"א) אלמלא מקרא כתוב אין הפה יכול לאומרו. וכן ראיתי בתוספות מגילה, וזה הלשון משתמשים בו הרבה בהגדות בדברים שאינם דרך כבוד כלפי מעלה, כמו 'כי חזק הוא ממנו, כביכול כלפי מעלה אמרו, וכן הרבה כיוצא בזה. עכ"ל. וכן הוא בהרבה ספרים שכתבו את התיבת ' כ"ב יכו"ל' [ראה בשמן ששון (ע"ח שער לט פ"ד) ובאיפה שלמה (שער ז"א פ"ב) וכוונתם על זה הדרך.
אמנם בספר התשבי (לרבי אליהו בחור, אות כ"ף מ"ב ע"ב) הקשה על פירוש זה כמה קושיות, וז"ל: האחד, שיותר נכון היה לומר בככיכו"ל, כמו שאמרו במדרש (שה"ש א) 'נגילה ונשמחה בך' בתורה שניתנה בכ"ב אותיות. והשני, שהיה ראוי להיכתב בשתי תיבות כ"ב יכו"ל. השלישי, שהיה ראוי לומר 'כביכולה', כי התורה לשון נקבה. לכן אני אומר כי הכ"ף והבי"ת משמשין כאחד, כמו שנמצא (ישעיה א כו) 'שופטיך כבראשונה ויועצך כבתחילה', כך כביכול, הכ"ף בשווא והבי"ת בפתח, רוצה לומר התורה דברה כלפי מעלה 'כמו ביכול', פירוש, במי שיכול לקבל המאמר ההוא. עכ"ל התשבי.
וכעין זה כתב בתוי"ט (סנהדרין פ"ו מ"ה) על דברי המשנה 'שכינה מה אומרת כביכול' וז"ל ופירוש 'כביכול' כתבתי בריש פ"ד דמגילה לשון רש"י (מגילה כא ע"א), כביכול נאמר בהקב"ה כבאדם שיכול להאמר בו כן. ע"כ. ומצאתי עכשיו בתשבי שהביא ראיה שנמצא כב משמשים ביחד בהתחלת התיבה 'ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועצך כבתחלה' [ראה עוד ברש"י (יומא ג ע"א ד"ה כביכול].
נמצא לדבריהם המילה 'כביכול' מתפרשת כמילה אחת, אולם רבינו (הרישא סיפא רבי דוד אביחצירא) נקט כמו שנתבאר בהליכות עולם, שפירושה בשתי מילים 'כ"ב יכו"ל' [וראה עוד בשל"ה (תושב"ע כלל לשונות סוגיות שכ, פב)] .
ובמדרש תלפיות חידש לבאר בדרך אחרת, וז"ל: ואני המאסף אומר דכוונת 'כביכול' יובן עם מה דאיתא באותיות דרבי עקיבא (באות בי"ת): דבר אחר, בי"ת – בינה, שנתן הקב"ה בינה לכל נשמה, בינה לכל יצור, בינה לכל נפש, בינה לכל נשמה, בינה לכל רוח, שאלמלא בינה אין העולם מתקיים אפילו שעה אחת. ובאות כ"ף כתב: כ"ף רומז לכף השכינה, יעו"ש.
ובזה כוונת 'כביכו"ל', רצונו לומר, אלמלא ה"כ" שהיא השכינה, שנתן "ב" שהיא שהיא בינה לכל נפש ונשמה ורוח, והבינה מחייבו לומר כך אעפ"י שנראה דבר זר לא היה יכול לאומרו, אלא השכינה מחייבו לאומרו לשכך האוזן, וכפי פירוש זה צריך לומר 'כב יכול' בשתי תיבות. עכ"ל. ע"כ הובא ברישא סיפא בהערות עין רישא וסיפא מהדורת עוז והדר.
ומכל הנ"ל מובן לנו הטעם וההסבר למילה "כביכול" ואקווה שהייתי לתועלת לכת"ר.
תברכו על כל המאמרים היקרים והחשובים שאתם כותבים מידי שבוע בשבוע ממש נפלא ביותר.
בברכת התורה ולומדיה
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא
מח"ס מרי"ח ניחוח
עפולה
נפלא
יש דוגמא נוספת מעניינת של ר"ת:
ת"ת – תפארת
י"ם – ירושלים
ויש עוד מעטים כאלו, שאינו זוכר כעת.
(ד"ר -…)
בנוגע לתגובתך לתגובתי.
אין הדבר כן. ראה חתימתי. (החלוקה היא: קץ אין אעלינבוגן)
שלום וברכה,
במה ששואל כבודו וז"ל אבקש את עזרת הקוראים והלומדים:
כיצד הפך "כביכול" לכ"י? מתי, היכן ועל שום מה?
אני מבין שהקושי הוא מחמת שמילה זו היא מילה אחת ולא ב', אמנם יש מבארים לשון כביכול שר"ל כ"ב יכול, כלומר התורה שניתנה בכ"ב אותיות , היא יכולה לומר כך
עיין בכללי שמואל סיריליאו סי' קפ"א וגם בהליכות עולם בשער שני, עמוד ל"ז במהדורת מכון שער המשפט, שלקח מהכללי שמואל כמעט מילה במילה. אמנם ברור שהוא רק דרוש, אבל הרבה הבינו ופירשו מילה זו באופן זה כאילו זה הפשט ולכן חשבוהו לב' מילים וכתבוהו בר"ת באופן זה כ"י.
אפשר עוד להוסיף כמה עניינים למשל גם מ"ש בעין יעקב על מגילה כ"א ע"א בשם התוספות שמביא מדרש המפרש תיבת " ביכול : כ' ב' יכול, כלומר "כתוב בתורה יכול" לאומרו. וזה מעין דברי המהר"ש סיריליאו.
והדבר גם מוזכר בהליכות עולם הנ"ל עמוד ל"ז בשם התוס' מגילה. ובהערות שם עמוד ל"ח כתב שלא נמצא כן בתוס' במגילה, והאמת שאע"פ שלא נמצא כן בתוס' מגילה שלפנינו שהוא תוס' ר"י שירליאון, אבל נמצא בתוס' מגילה שנדפס בעין יעקב כנ"ל
ואולי אז היה ראוי יותר לרשום בר"ת באופן זה: כב"י ולא כ"י.
אבל כאמור כל זה דברי דרוש והעיקר נ"ל פשוט כדברי (המיוחס ל)רש"י סנהדרין צ"ז ע"א שפי': כאילו יכולין לומר דבר זה כלפי מעלה.
ועוד עי' רש"י יומא ג' ע"ב, ומגילה כ"א ע"א, וחגיגה י"ג ע"ב.
וקרוב הדבר שהניקוד של תיבת כביכול ישתנה לפי הביאורים אם הכ"ף יהיה מנוקד בשוא או חיריק או בפתח, דלפי הפשט צ"ל בשוא או בחיריק אבל לא בפתח כי הוא כ"ף הדמיון, כלומר "כמו ביכול", כך נ"ל.
וראיתי בס' התשבי לר"א בחור בערך כביכול שהביא את הביאור של הכ"ב אותיות התורה וכתב עליו "ולזה הפירוש אין טעם וריח" וכוונתו שעל דרך הפשט הוא ודאי טעות והוא רק בדרך דרוש.
בהצלחה,
בנימין וואטטענבערג
אני מתפלא מעט על השאלה.
מלים רבות מקוצרות באופן זה. למשל: פ"פ פרנקפורט
כך גם שמות משפחה נפוצים. ראה חתימתי.
בתודה על הרשימה
אברהם יעקב הלוי ק"ב
——————————
שלום
לכל שם שנכתב בראשי תיבות ממעותו שניתן לחלק באופן הגיוני את השם לשתי תיבות. זה לכאורה אינו המקרה כאן.
שבת שלום ואדר שמח
אבישי
שלום
לכל שם שנכתב בראשי תיבות ממעותו שניתן לחלק באופן הגיוני את השם לשתי תיבות. זה לכאורה אינו המקרה כאן.
מה הבעיה לחלק ל: כב יכול
ואת"ל שקשה, כיוון שזה לא פרנק-פורט, מהיכ"ת?
שלום
לפי מילון גור למילה "כביכול" שני מובנים.
הראשון הוא כינוי לאלוקים. כך הוא בפירש"י במדבר פרק יג פסוק לא, ד"ה חזק הוא ממנו : כביכול כלפי מעלה אמרו.
השני והנפוץ הוא לא באמת, הרחקה מגשמיות ביחס לאלוקים.
על פי הפירוש הראשון אפשר להבין מה שנכתב באחד הספרים (לא זוכר את שמו), כי "מרדכי" היהודי גם הוא ניתן לפרקו לשני חלקים: "מדר כי". מדר (=מדור) הוא לשון דירה, ו"כי" מכוון כלפי שמיא, כלומר כ"י – "כביכול". שהשכינה דרה בו.
שבת שלום
אדר שמח !
אבישי
השני והנפוץ הוא לא באמת, הרחקה מגשמיות ביחס לאלוקים.
על פי הפירוש הראשון אפשר להבין מה שנכתב באחד הספרים (לא זוכר את שמו), כי "מרדכי" היהודי גם הוא ניתן לפרקו לשני חלקים: "מדר כי". מדר (=מדור) הוא לשון דירה, ו"כי" מכוון כלפי שמיא, כלומר כ"י – "כביכול". שהשכינה דרה בו.
א. לא הבנתי כוונתך ב"הוא לא באמת".
ב. פירוש יפה מאוד!
יישר כח, בדיוק בשבוע שעבר 'הסתבכתי' בציטוט כעין זה מדברי הנצי"ב במדבר ג טו לענין הלויים "שהיו ריעי הקב"ה כ"י" [במקור] שאכן צוטטו כ'כביכול'. ואף אני תמהתי על כך.
בזכרוני שיש תיבות ארוכות נוספות המתקצרות כך
ואיני זוכר דוגמאות
ההסבר לראשי התיבות כ"י: בתקופה מוקדמת נכתבה המילה עם רווח — "כב יכול". ומכאן הדרך לר"ת קצרה.
להסבר אפשרי על הכתיבה יוצאת הדופן, ראה:
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=24541
———————
תודה על ההסבר וההפניה.
אדר שמח
אבישי
מופיע שם פיענוח ל"מהור"ר"?
—————
תגובה:
ישלח באישי.
שב"ש
אבישי