בע"ה
וְלַחְשֹׁ֖ב מַֽחֲשָׁבֹ֑ת לַעֲשֹׂ֛ת בַּזָּהָ֥ב וּבַכֶּ֖סֶף וּבַנְּחֹֽשֶׁת
שמות פרק לה פסוק לב
(רשימה לפרשיות ויקהל-פקודי)
לזכרה ולעילוי נשמתה של אשה אצילה ואשת חבר, אילה גוטליב ז"ל, שנלב"ע בחג פורים האחרון .
לצורך בניית המשכן נרתמו בעלי אומנויות רבים, המוכשרים להגות ולבצע עבודות במגוון חומרים.
דוגמא יוצאת דופן של שילוב כשרון מעשה ואיש רוח היה האדמו"ר רבי אברהם יעקב שפירא, מדרוהוביץ'.
אבותיו האדמו"רים היו ציוניים (ראו נא שפירא, הרב אברהם יעקב. מזכרונותי על חיבת ציון וציונות ובית רוזין. "ההד", גל' א סיון תש"ו, 31.5.46) והוא עצמו השתתף בפועל בהקמת "כפר חסידים" בעמק זבולון.
כשרון הציור של האדמו"ר היה טבעי, אך הוא פרץ החוצה אחרי פטירת אשתו בשנת תש"ד (1944) בהיותו כבר בן ששים שנה.
ב"ספריית עיצוב ומידע חזותי" בבית אריאלה נשמר גזיר עיתון "דבר" משנת 1948 ובו תיאור של תערוכת ציורים של האדמו"ר, מלווים בדברי הערכה מאת "מבקרת האומנות הנודעת" ד"ר ליזטה לוי.
נציין שבפתיח לסקירת התערוכה מובאים גם דברים מהאדמו"ר.
"תערוכת האדמו"ר א. י. שפירא, אבי המשורר ש. שלום, היא סנסנציה בחיי האמנות שלנו, כי לא לעתים קרובות יקרה הדבר, שאדם בגיל ששים, ונוסף לזה רבי – מבלי שיבקר באיזו אסכולה לאמנות – יתחיל לצייר, וכעבור שלוש שנים יעמוד הקהל בפני כארבעים יצירות שלו.
מעניין להיוודע כיצד גילה הצייר את כשרונו עצמו. לפני 26 שנים, בבואו לארץ, היתה לו פתאום ההרגשה, שהוא צריך להעלות את הארץ על גבי נייר, כדי שתהיה עמו תמיד. הוא היה מצייר מזמן לזמן מבלי לעסוק בזה באינטינסיביות. ורק לפני שלוש שנים, מתוך הצער על מות אשתו, נתעורר בו הצורך לבטא את רגשותיו בציור. והוא יצא אל מרחב הטבע, כי נופה של הארץ היה לנושא אהבתו. הנופים הם גם היפים ביותר ביצירותיו. הוא מעיד על עצמו שאת ציורי ה"פנים" (אינטאריאר) היה מצייר רק כאשר תנאים חיצוניים מנעו בעדו מלצאת החוצה".
מארץ ישראל לחוץ לארץ :
כשחפשתי אחר צילומי התמונות שצייר האדמו"ר מצאתי באתר "חנות הספרים של איתמר" (גליון 81, 10 יולי 2014) שלשה ציורים שנדפסו בתוך אלבום ציורים שהוציאה המשפחה לאחר פטירתו: דיוקן עצמי, הרבי מהוסיאטין ו(למרבה ההפתעה) תמונה של ניו יורק. ציור פסטל משנת 1950.
תמונה זו התחברה למכתב המצוי גנזי "בית אריאלה" שנכתב על ידי האדמו"ר בעת ביקור שעשה בעיר ניו יורק. יש לשער שנסיעה זו כרוכה היתה בצרכי ציבור. נייר המכתבים הוא של בית המלון בו התאכסן.
במכתב מצויין כי קבלת פנים לאדמו"ר תיערך בבית הכנסת הרומני. בית כנסת מפואר ובו אולם רחב ובו מקום 1800 איש ובו שימשו חזנים מפורסמים כיוסלה רוזנבלט.
ב"ה יג אלול צ"ח
לכבוד ידידי הנכבד והמפואר
הרב גרשנקארן נ"י
לע"ע אנחנו במצודה גדולה ואין לשות עצות כי אין חבוש מתיר / א"ע. אומרים שכבר שכרו לנו דירה אם יתאמת בטח נודיע / לכב' המקום. קבלתי גם טלפון מש"ב הרב מבאיאן כי ביה"כ הרומני / ברוינגטן סטריט נאותה מהפראזדנט להמקום שב"ה תהי' הקבלת / פנים אי"ה ביום ג' הבעל וגם הרב והחזן ישתתף ב"ה / אקוה כי לשם ידידותנו הנושנת ישפיע כ' ת' על החוגים הקרובים / אליו שישתתפו. קראתי (כלומר ע"י מר שרשבסקי) את מר גלמן במזרחי ולא הושג / אבקש שכב' יודיעני בטובו איך להתנהג בנוגע למר אברהם כהן / כי לא קבלתי אותו מענה אבל המכתב בטח נתקבל ע"י כי /לא הגיע בחזרה והנה עלי לחיות בצד […] לע"ע פה / ולשלם בעד המלון ואין לי האפשרות, לא מדברים עוד / לשלוח כסף הביתה, כי לענין זה נעשיתי כבר […] / על מאה דלר. אקוה להשיג תשובה מכ' במוקדם / והנני [אומר?] שלום לו ומאחל לו הצלחה /
וב"ט מארץ ישראל אברהם יעקב במו"ה חיים מאיר יחיאל זצוק"ל
האם מראות העיר ניו יורק, אותה ביקר בשנת צ"ח (1938), נרשמו רק כעבור שנים (1950) עלי ציור ?
שבת שלום
אבישי
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
rambaml1@gmail.com
שלום לכותב היקר, ר' אבישי (חיפאי בעבר)!
נמצא בידי קובץ ציורים של האדמו"ר שהוא שאר-בשרי.
בניו הם המשורר ש. שלום ומנהלו המיתולוגי של ביה"ס הריאלי בחיפה, יצחק שפירא ז"ל.
שניהם אף שימשו כמורים בתחילת ימי המושב כפר-חסידים שנוסד ע"י קרובם, האדמו"ר מקוז'ניץ.
רשמתי זאת, להשלמת התמונה ולהדגיש גם שאכן מדובר במשפחה רבנית-חסידית-ציונית ממש בפועל!!!
תודה על הכתבה וצר לי שרק כעת מצאתיה.,
מצ"ב קישור לויקיפדיה אודות אחיו, סבא-רבא שלי:
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%90
בברכה,
תודה.
מעניין.
יישר כח.
קולע – כמו תמיד!
יישר כח
אפרופו רבנים-אמנים, ומלאכת המשכן,
יש להוסיף שני רבנים בגדאדים – הראשון רבי ששון מרדכי משה (הרש"ם – תק"ז-תק"ץ), מגדולי רבני בבל, מחבר ספר קול ששון ועוד רבים, אשר נתפרסם גם כאמן מומחה, וסידר ובנה תבנית מדוייקת של המשכן וכליו, והיה מציגם לעיני הקהל בכל שבת פרשת תרומה לאחר התפילה. כמו כן, צייר על פרוכת כותנה גדולה את מפת חלוקת א"י ותבנית ביהמ"ק, ככתוב בספר יחזקאל.
וכה כותב בערכו בספר קץ הימין – תולדות רבני בבל מאת הרב יהושע משה, רבה של גבעתיים: "הוא עשה צורת המשכן עם קרשים ואדנים וכל כלי המשכן, ונשאר קרש אחד אצל הרב שמעון מרדכי מצאצאיו, והיה מלמד ומבאר בו לתלמידים עם האדנים -שהיו עשויים מעופרת- בפרשת תרומה. גם עשה צורת בית שלישי על בד עבה, והיה מצוייר עליו צורת הבית עם המדות והפסוקים בכתב ישר ונאה עם צבעים, והיה עשוי כמדת גובה ורוחב סדר ההיכל שבבית הכנסת הגדול אשר הוא היה חזן שמה. והיו תולים אותו משנה לשנה בשני ימי שמחת תורה, והיו כל הקהל שמחים ומתגאים במעשה ידי אומן הגדול. והיה נראה מרחוק ממש כמו שטיח פרסי. ואח"כ לקחה אותו פרחה דוד ששון ללונדון".
תצלום הפרוכת נמצא בדף פורזץ של ספר תולדות 'בן איש חי'. וראה מ"ש ר' דוד ששון בספר 'מסע בבל', עמ' קל.
הרב השני – רבי פרג' חיים יהודה (תר"ו-תרנ"ו), מחבר ספר ותתפלל חנה ב"ח, ובן למשפחת יהודה המפורסמת מירושלים. בנה את תבנית המשכן, ואף חיבר ספר מקיף הנקרא 'מסכת אהל מועד', אשר אבד ברבות הימים.
צילום מלאכתו – מלאכת המשכן, ותולדותיו, ראה – רבי יעקב זמיר ורבי נתן ששון, מבוא לספרו ותתפלל חנה, מהדורת צילום משובחת, ירושלים תשע"ז, ובספר ישיבות בגדאד, עמ' 87-88.
תודה ויישר כח. כמה הערות קטנוניות…
1. שמו של החזן הוא כמובן יוסלה רוזנבלט ולא שלמה;
2. במקום להביא את דבריו של האדמו"ר עצמו חזרת על דבריה של המבקרת מקטע העיון שהבאת;
3. כמה השלמות ותיקוני קריאה במכתב: גרשנקארן; מהפרזידנט; גם הרב והחזן; ישתתף בה; ישפיע כ"ת [כבוד תורתו]; יודיעני בטובו; והנה עלי לחיות בצד אחד; נעשיתי כבר ב"ז [בעבור זה?]; תשובה מכ'[בודו]; וב"ט [ובשורות טובות] מארץ ישראל.
——————–
מכובדי, פרופ' דוד אסף !
א. ברשותך הטמעתי את רוב-ככל תיקוניך בגוף הרשימה.
ב. הדגשתי מתוך דבריה של המבקרת מספר משפטים. האחרון שבהם: "הוא מעיד על עצמו שאת ציורי ה"פנים" (אינטאריאר) היה מצייר רק כאשר תנאים חיצוניים מנעו בעדו מלצאת החוצה". סברתי שסופו מעיד על תחילתו, וגם המידע שקודם לו מקורו בשיחה של המבקרת עם האדמו"ר.
תודה על ההערות !
שבת שלום
אבישי