בע"ה
בית המדרש חומה דפאציעפף
רשימה לפרשת ראה
בימים אלו מסיימים לומדי הדף היומי את מאה ועשרים (120!) הדפים במסכת זבחים, מהלך של ארבעה חודשים רצופים. מיוחד הלימוד במסכת זו שהיא ראשונה לסדר קודשים.
שח לי חברי יוסי זילבר, מעשה ששגור אצל מו"ר אביו ר' יצחק זילבר (מח"ס "טבריה מכורתי", תשע"ח 2018) על דרך ההלצה. מעשה בראש ישיבה ש"תפש" שני תלמידים לומדים בספרייה מסכת זבחים במקום המסכת הנלמדת בבית המדרש בישיבה. זאת לדעת כי המסכתות הנלמדות בישיבות הינן מסדר נשים ונזיקין, ועליהם התחברו ספרי חידושים למדניים. גער ראש הישיבה בתלמידים ואמר להם: נרפים אתם נרפים, על כן אתם אומרים נלכה ונזבחה לה' ! (עפ"י שמות פרק ה פסוק יז).
לכבוד לומדי הדף היומי המתחילים במסכת מנחות בע"ה, הנה פנינה קטנה בשולי עותק ספר "אסיפת זקנים" על מסכת מנחות .
לקט "אסיפת זקנים" על מסכתות זבחים ומנחות הוציאו מרן ה"חפץ חיים" מראדין, במסגרת פועלו לעידוד הלימוד סדר קודשים, בין השנים תרס"ב-תרס"ט (1902-1909).
בעותק הספריה בשולי עמוד השער ובדף האחרון מופיעה החותמת הבאה וזה לשונה: חותם דבהמ"ד [=דבית המדרש] חומה דפאציעפף.
היכן היה בית המדרש הזה?
בכריכה הפנימית כתוב כי עותק זה "נקנה מהרבנית עמרמי, רמת גן" במחיר של 1 לירה.
באתר של חב"דפדיה מצאתי ערך על הרב משה מרדכי פוגורלסקי (עמרמי):
נולד בשנת תרכ"ג בעיירה פנורניצה שברוסיה, לאביו החסיד הרב נח שו"ב. נפטר בג' אלול תש"א, שימש כרב בפוצ'פ וחיבר ספרים רבים וחשובים. בסוף ימיו התגורר ברמת גן.
עוד סופר שם כי הרב פוגורלסקי ניסה במשך שנים רבות לצאת את רוסיה ולעלות לארץ הקודש, אבל השלטונות לא אפשרו לו. בסופו של דבר המאמצים נשאו פרי, ובשנת תרצ"ז קיבל רשות לעזוב את רוסיה והוא הפליג באוניה מאודסה לחופי ישראל. בישראל קיבל אותו בשמחה בנו דוב והזמין אותו יחד עם רעייתו השנייה, מרת שפרה רחל, להתגורר בבית שבנה לו בחצר ביתו ברמת גן. הוא אכן נענה להזמנה, ובבית זה התגורר עד לפטירתו, ארבע שנים לאחר מכן. במשך השנים שינה בנו דוב, את שם משפחתו לעמרמי, והרב משה מרדכי הרגיש צורך לשנות גם את שמו, כאות כבוד על כך שהתגורר אצל הבן.
הנה ברור, אפוא, דפאציעפף בחותמת שלנו היא העיירה פוצ'פ (Pochep) ברוסיה, שהיתה בה פעילות ערה של חב"ד גם תחת השלטון הקומוניסטי.
כנראה הרב משה מרדכי פוגורלסקי (עמרמי) הביא עמו ספר זה בעלותו ארצה.
מהו בית מדרש חומה?
חיפוש במאגרים מעלה שהיו עשרות בתי מדרש מפוזרים בערים ועיירות במזרח אירופה וכולם כונו בשם זה.
שתי דוגמאות לפניכם:
- בספר שו"ת "ברית יעקב" לר' ברוך מרדכי ליבשיץ (ורשה, תרל"ו 1876), רב בסעמייאטיץ, ישנה תשובה העוסקת בשאלה אם אפשר לצרף עזרת נשים לבית מדרש חומה.
2. בספר יזכור לקהילת אנטופול-אנטיפאליע (תל אביב תשל"ב, 1972) מסופר בהרחבה על הקמת בית מדרש חומה. הרשימה כוללת זכרונות עם תמונת בית המדרש.
מה טעם נקראו בתי מדרש אלו בשם חומה? האם שם זה אופיני דווקא לבית מדרש?
שאלות אלו מופנות אליכם, קהל הקוראים !
השערות אפשריות:
- על שם צורת המבנה, שהוא גדול ומרווח ובנוי לתלפיות.
- על סמך הפסוק "אני חומה…" ודרשו חז"ל בזה (פסחים פז א) – אמר רבי יוחנן אני חומה זו תורה. (חנוך גוטליב)
אשמח לקבל תשובות במדור התגובות או כתבו אלי לפי הכתובת המצויינת מטה.
שבת שלום
אבישי
תגובות:
1.
שלום רב
בית חומה – מושג נפוץ בימים ההם והוא בניין בנוי אבן ונחשב יוקרתי ומפואר, כאשר רוב הבתים בעיירות היו עשויים עץ.
וכנראה שהוא הדין לבית המדרש חומה.
עוד על הרב עמרמי והעיירה פוצ'פ, במאמרי המצו"ב כאן.
כל טוב
שניאור זלמן ברגר
2.
בס"ד
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
rambaml1@gmail.com
הסיבה פשוטה מאד:
בתי מדרש אלו נבנו מאבן, ולא מעץ כמקובל באותן שנים.
לדוגמה: בחצר האדמו"רים בעיירה ליובאוויטש שבה היו מספר מבנים, היה מבנה שנקרא "בית חומה" על שם שהיה הבניין היחיד מאבן מבין כל בתי החצר…
לרבי אבישי אלבוים, ידידי ואחי חתני כבני, רב שלומים.
התרגשתי לקרוא את הכתבה על בית המדרש "חומה" אשר באנטופול.
באנטופול כיהן כרב ואב"ד סבי (אבי אמי) הרב יוסף-דוד שחור (רושקין), הנזכר גם במאמרים הנספחים. איזו התרגשות לקרוא ולראות את בית המדרש בו למד לימד דרש דרשותיו והתפלל.
האם מצוי בספריית הרמב"ם הספר על חייו של סבי הגאון הצדיק? כותר הספר: "הוד והדר כבודו" – פרקי הוד ודרשות מהגאון הרב יוסף דוד שחור.
אם תרצה אשלח לך בדוא"ל את עמוד השער וכמה דפים נבחרים.
יישר כוחך
שאול יהודה
בית מדרש חומה, הכוונה כי יש בעברבנו בתים בעיקר מעץ, בהמשך התחילו לבנות מאבנים, בית גדול וחזק שנבנה מאבני חומה הוזכר במיוחד, וזה הכוונה הפשוטה 'בית מדרש חומה'.
יש גם סתם גם 'בית חומה'.
בהקשר לסיפור שהובא בתחילת המאמר על הראש ישיבה שהתבטא בתוכחה על לימוד סדר קדשים לבחורים, מסופר כיוצא בזה על אחד מראשי הישיבות שהתרעם על כך שישנם מסכתות בסדר 'מועד' שנלמדים בישיבה, וקרא על כך את הפסוק 'קרא עלי מועד לשבור בחורי', אך בתגובה ענו לו הסובבים מיניה וביה, כי אכן כאשר הלימוד בסדר מועד היא בבחינת 'קרא' כלומר בקריאה שטחית לבד, אזי מתאים הוא סוף הפסוק 'לשבור בחורי', אבל כאשר הלימוד הוא בהעמקה ובעיון אינו שונה הדבר משאר המסכתות שבסדרי נשים ונזיקין.
כמו כן ידוע השימוש בפסוק 'נרפים אתם נרפים' בתור תוכחה לבחורים הלומדים הלכות שחיטה בישיבה. כך סיפר לי נסים משעל שכך הוכיחם רבי יעקב קמנצקי בישיבת תורה ודעת לפני יותר מששים שנה. נראה לי שבמאוצרנו הישן כבר מופיעה תוכחה זו.