בע"ה
המכילתא של ר' אדם
רשימה לפרשת וארא
בעותק הספריה כתוב על גבי הכריכה הפנימית הערה בכתב ידו של מנהל הספריה הראשון הרב ראובן מרגליות:
ראה "במישור" שנה ב תש"א גליון ס"ד
לזהותו של "ר' אדם בעל שם"
הסתקרנתי למה התכוין הרב ראובן ומה הקשר לספר זה?
הנה המאמר ב"במישור" והוא פרי עטו של הרב ראובן מרגליות !
.
לרב ראובן מרגליות היה פולמוס ידוע עם חוקר הקבלה פרופסור גרשם שלום, שנטה למצוא בחסידות השפעות שבתאיות. אף במאמר זה הרב ראובן 'בא חשבון' עם גרשם שלום.
במה המדובר?
בספר "שבחי הבעש"ט" מסופר שלידי הבעש"ט הגיעו כתבים קבליים מידי ר' אדם.
גרשם שלום שיער כי מדובר בכתבים שבתאיים. לעומתו הרב מרגליות טען שאין כל בסיס להשערה זו וכי ר' אדם זה היה מחבר ספר "מרכבת המשנה" על המכילתא.
על מה סמך הרב ראובן את דבריו?
- על כינויו ר' אדם בפי אנשי דורו, שהוא צירוף ראשי התיבות של שמותיו: דוד משה אברהם.
- על המסופר בהקדמת המביא לבית הדפוס כי הבעש"ט ביקש ברכה ממחבר הספר דנן ואמר עליו "שמע מיניה נח נפשי' דרב, כי ראיתי פמליא של מעלה יצאו לקראתו".
כתב יד של הספר התגלגל במשך מאה חמישים שנה עד שהאדמו"ר השני בשושלת חסידות בלז ציווה להדפיס ספר זה בכל מחיר. לכן חסידי בלז מדפיסים את הספר "מרכבת המשנה" גם כיום ולומדים מתוכו במועדים מסויימים. תוכלו לקרוא על כך במבוא למהדורת ירושלים תשכ"ד 1964, ראו נא כאן.
מעניין שבאחד מעמודי עותק הספר שלנו ישנו רישום בכתב יד שכתב מי שתרם את הספר לספריה:
וכך כתב:
מחבר הספר הרב הגאון ר' דוד משה אברהם ז"ל, שמשפחתנו מתייחסת לנכדיו והיה בדורו של הבעש"ט ומלוחמי נגד הכת הפראנקיסתים שר"י השאיר אחריו גם עוד כתבי יד, ולא יצאו לאור עולם עד היום, וגם הספר הזה לא היה נדפס ג"כ אלמלי זקני הגביר ר' משה נמלברן מראהאטין ביחד עם דודי הר' יחזקאל מראהאטין לא פיזרו ממנומם [צ"ל מממונם] על הוצאות הדפוס וחלקו אותם ביעקוב אז נשכח המחבר וזכות הזה נתגלגל ע"י זכאי זה הרב הגאון הר' אורי זאב סאלאט ראב"ד דק"ק לבוב שהכתב יד נמצא אצלו והוא ז"ל [העיק?] על נכדיו להדפיס את הספר.
אני נכד המחבר ז"ל נודב הספר הזה לטובת ספרית הרמב"ם ז"ל בתל אביב
תל אביב ר"ח טבת תרצ"ח
צבי נגילברג מלבוב
[…] בארץ ישראל
תוספת:
- ראוי לציין שבעותק הספריה יש בספר סימניה. מה שמנסיוני לא מצוי כלל בספרים מאותו פרק של הדפוס העברי. עדות על הרצון להדפיס ספר בהידור.
2. בתחתית דף השער ישנה "אזהרה" מאת המו"ל, שלא ימכרו ספר זה בלא רשותו. המיקום של הערה בדף השער מפתיע. גם כאן אפשר למצוא בזה סימן להשקעה הכספית בהוצאה לאור.
———————————
רשימה זו לעילוי נשמת מורנו הרב אלישע וישליצקי זצ"ל, שפמליה של מטה ופמליה של מעלה קבלו את פניו אתמול, בעת שנח נפשו.
שבת שלום
אבישי
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.
משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
כתבו אלינו:
rambaml1@gmail.com
תוספת מאוחרת (אייר תש"פ).
בהקדמה לשו"ת רבינו חיים כהן (לונדון תשי"ז) כתב הו"ל הרב חיים קרייזוירטה אב"ד אנטוורפן:
"… גם הגאון החסיד ר' אברהם דוד משה מרוהטין בעמ"ס מרכבת המשנה על המכילתא, אשר לפי המסורה נסע הבעש"ט אליו לקיים אצלו שמוש ת"ח, פונה לרבנו ברטט של קדושה ויראה".
סליחה מראש על דרך הפניה ודרישתה. היש לך חומר זמין אודות קבורה בארץ ישראל, בעיקר ספורים קצרים ומיוחדים בנושא. (אף אחד או יותר)עמנואל
———-
שלום
נא פנה בכתובת המייל המופיעה בסוף כל רשימה.
אבישי
אבישי, תודה רבה.
על להיטותו של גרשם שלום ופספוסיו כתב, כידוע, גם ר' חיים ליברמן ב"אהל רח"ל" ("כך חוקרים חסידות בישראל").
ועל פספוסיה של רחל אליאור כבר אין מה להתפלא.
יפה מאוד
האם יש קשר ל-"תולדות אדם" פירוש על הספרֵי?
תשובה:
אותו מחבר. כתב יד שלא היה ידוע בזמן הדפסת מרכבת המשנה והתגלה בהמשך.
שבת שלום
אבישי
תודה רבה.
אתחיל בתיקוני פענוח: נגלברג מראהאטין ביחד … מראהאטין … אורי זאב סאלאט … נגלברג מלבוב המתגורר.
אורי זאב סאלאט היה גם מדפיס ידוע בלבוב.
לגופו של עניין אפשר להבין מרשימתך שהצדק עם הרב מרגליות בפולמוסו עם גרשם שלום, ואין הדבר כן – שניהם טעו. המחקר התקדם מאז ופרשת אדם בעל שם נדונה במחקרים רבים (ראה סיכום הפרשה בנספח הביבליוגרפי שכתבתי למאמרו של שלום, בספר 'השלב האחרון: מחקרי החסידות של גרשם שלום', תשס"ט, עמ' 63-60.)
ברור שהצעתו של מרגליות אינה יכולה להתקבל, לא רק משום שחנא שמרוק הוכיח שאדם בעל שם הוא דמות שכבר הייתה ידועה במאה ה-17, אלא משום שעל פי האגדה בשבחי הבעש"ט אדם בעל שם כלל לא הכיר את הבעש"ט, ו'תורותיו' הועברו אל הבעש"ט באמצעות בנו (שהסופרת יוכי ברנדס, בספר האחרון 'אדל', מכנה 'בן אדם')…
———————–
מכובדי. פרופסור דוד אסף.
תודה על התיקונים.
אכן בדקתי את האפשרויות השונות בזיהוי ר' אדם. קצת התפלאתי שרחל אליאור בשני הכרכים של "ישראל בעל שם טוב ובני דורו" (2014) לא הזכירה מסורת של ר' אדם כלל. לעומתה גם ד"ר הרב יצחק אלפסי ב"היחיד בדורותיו" (עמ' 76-78) מזכיר את הדעות השונות – בתוכם גם את הגילוי של פרופ' חנא שמרוק. אכן אין דברי הרב מרגליות מתאימות לנוסח "שבחי הבעש"ט", חושבני שר' ראובן הרגיש זאת ולכן כתב במאמרו שב"שבחי הבעש"ט" יש גם ספורי פלאות ש"אין אנו אחראים עליהם", ובכל זאת גרעין הסטורי קיים. לא הוספתי כל זאת ברשימתי משיקולי עריכה, כי מטרתינו לספר את סיפור הספר שלפנינו.
שבת שלום
אבישי
תודה רבה,
מרתק!