אֶת-אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ
רשימה לפרשת וישב
בתיאור מסעו של יוסף אחר אחיו מספרת התורה:
וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ, וְהִנֵּה תֹעֶה בַּשָּׂדֶה; וַיִּשְׁאָלֵהוּ הָאִישׁ לֵאמֹר, מַה-תְּבַקֵּשׁ.
וַיֹּאמֶר, אֶת-אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ; הַגִּידָה-נָּא לִי, אֵיפֹה הֵם רֹעִים.
וַיֹּאמֶר הָאִישׁ, נָסְעוּ מִזֶּה–כִּי שָׁמַעְתִּי אֹמְרִים, נֵלְכָה דֹּתָיְנָה; וַיֵּלֶךְ יוֹסֵף אַחַר אֶחָיו, וַיִּמְצָאֵם בְּדֹתָן.
(בראשית פרק לז)
רש"י:
נָסְעוּ מִזֶּה – הִסִּיעוּ עַצְמָן מִן הָאַחֲוָה.
ההיסטוריה שלנו מלאה אסונות שבאו משנאת אחים. גם וויכוח, סוער ככל שיהיה, אסור שיגיע למצב שלא יכולים לדבר שלום זה עם זה.
על דרך השלילה אני מציג את הדוגמא הבאה. מחיקה שמו של הרב חיים הלברשטם מצאנז !
ספר שאלות ותשובות "תפארת צבי" לרבי צבי הירש בן ישראל בנימין בישקו נדפס בשני שלבים.
תחילה נדפסו התשובות לחלק אורח חיים ויורה דעה על ידי בנו משה בשנת תקע"ו (1816). בשלב שני התגלגל כתב היד והגיע לר' צבי מנחם מייזליש אב בין דין בעיר חדש הסמוכה לקרקוב. מכתב יד זה הודפס החלק השני: תשובות על חלק אבן העזר.
המחבר היה מפורסם בדורו. כיהן כרב בערים בראד, גלוגא ובקהילות אה"ו (המבורג ושכנותיה) ושם מנוחתו כבוד בשנת תקס"ז (1807). עוד בימי חורפו היה נושא ונותן עם ה"נודע ביהודה" ועם בעל ההפלאה. מחותנו של רבי עקיבא איגר.
המו"ל של החלק השני של הספר* השיג הסכמות חשובות להדפסת הספר. ההסכמות נדפסו בדף הראשון וחולקו לשניים: גאוני עסטרייך וגאוני פולין.
ההסכמה הפותחת היתה של רב חיים מצאנז.
כל מי שמבין בדרך קבלת הסכמות יודע שאם באמתחתך הסכמה מגדול הדור הרי בנקל יחתמו לך רבנים נוספים. גם כאן כך הווה. באחת ההסכמות הנוספות בספר כתוב:
"… ועל החיבור הנחמד אשר משתדל הרב להוציא לאור כמה וכמה גדולים וגאוני הזמן מהללים ומשבחים את החיבור, וביותר מעיד הרב הגאון הצדיק המפורסם מוה' חיים הלברשטאם שליט"א אבדק"ק צאנז בשם כבוד הרב הגאון בעהמ"ח ישועת יעקב אשר שיבח דברי הספר ההיא ולזה מצוה גדולה להיות לעזר וסעד…"
מי האיש זה אשר מחק את שמו של הרב חיים צאנז מהסכמתו לספר "תפארת צבי"? זאת איננו יודעים.
יש להניח שמחיקה זו קשורה למחלוקת הגדולה בין צאנז לסדיגורה. רגלים לדבר העובדה כי ספר זה הגיע לספריית הרמב"ם מספרייתו של הרבי מטשורטקוב ז"ל.
הבה נניח כי מדובר ב'מעשה נערות', מעשה ידי אחד מצעירי הצאן.

גב דף השער של עותק "תפארת צבי" ובו חותמת הבעלים והתנצלות [מעניינת !] בפני הגוים ובה כתוב: "בימינו, אור המדע… בכל ארצות אירופא ויושביהן…כשבת אחים גם יחד… יהי אור, ויהי אור".
שבת שלום וחנוכה שמח !
אבישי
——————
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.
משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
rambaml1@gmail.com
- שו"ת תפארת צבי מוזכר בפוסקים שלאחריו במגוון נושאים. לדוגמא, תשובה לח הנמצאת בחוברת דיני חגרמ"ה. התשובה עוסקת במחלת נפש, והמחבר רואה בזה "מום גדול", כיון שמחלת נפש עתידה לחזור. יסוד זה מוזכר בפסקי בתי דין הרבניים.
- עותק של החלק הראשון נמצא במאגרים הדיגיטאליים: HEBREWBOOKS, אוצר החכמה ואוצרות התורה. עותק זה נדפס בשנת תקע"ו (1816) ואין בו הסכמות כלל ! בכל המאגרים נוסף דף ההסכמות בספר. עיון בהם מראה שכולם הן הסכמות משנת תרכ"ה-תרכ"ו (1855=1856) וכפי שנדפסו בחלק השני. כנראה לפני המאגרים הנ"ל עמדה מהדורת צילום של החלק הראשון, שאליה הוסיפו את דף ההסכמות המאוחר.
יש ספר שלם על מחלוקת זו. ראה עוד ב- http://gilyonot.blogspot.com/2015/05/blog-post_18.html
ישכר או יששכר, שמתי לב שבהסכמת גאוני עסטרייך, בשורה הראשונה: "הנה יד שלוחה… ישכר בהרב הגאון. ישכר שימוש חריג אך לא יחיד במקום לכתוב יששכר, אולם כך נכון לקרוא יששכר כאשר הש' האחת נחה או אילמת , כך גם במילוני השפה.
אני תמהה שבכל הערוצים אשר סיקרו את פרשת נעמה יששכר, קוראים את שם משפחתה בהגיית שני הש' ואין זה נכון ודאי לא ע"פ הופעת השם במקרא.