בע"ה
כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ
דברים פרק לא פסוק כא
רשימה לפרשת נצבים-וילך
השבוע ברצוני לשתף אתכם במאמר שצלמתי ושמרתי אותו בקלסרי בביתי מלפני כשלושים שנה !
מאמר שהותיר עלי רושם ושתפתי אותו בקבוצת לומדים על נושא השכחה.
השאלה שדנו בה: האם יש ערך ללימוד תורה אם שוכח מה שלמד?
גדול המתנגדים ללימוד ללא זכירה עומד רבי שניאור זלמן מלאדי. בהלכות תלמוד תורה כתב :
וגם עכשיו שנכתבה תורה שבע"פ ויוכל לעיין בספרים מה ששכח אין זה מועיל כלום, כי מיד ששכח עובר בלאו קודם שיעיין, כמו בימיהם שעובר בלאו בשעה ששוכח, אף שאח"כ יחזור וישאל מרבו וילמדנו מה ששכח, ועוד שמצות התורה לא תשתנה בשינוי הדורות ולא יחליף ולא ימיר דתו לעולמים. (פרק ב סעיף ד).
הדרישה לזכור כל מה שלומדים נשמעת לאוזן רגילה כדרישה בלתי מציאותית.
…עד שמצאתי את שיעורו של הרב זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל: בענין הדרך ללמוד וללמד, לשמור על הלימוד ולקיימו, שנדפס בספר שיעוריו הראשון "לב המשפט" (ירושלים תש"ן 1990). מומלץ להוריד את המאמר למחשב כדי לקוראו בבהירות.
הרב מעמיד עקרון: דרך החזרה והשינון בלימוד היא להעביר את הידיעה מההכרה לתת הכרה, מזכרון פעיל לזכרון לא פעיל.
עקרון זה נלמד מר' ישראל סלנטר, מייסד שיטת לימוד המוסר. ר' ישראל הצביע על כך שישנן לאדם שני כוחות: בהיר וכהה. בלשוננו כיום: הכרה ותת הכרה.
"אור ישראל" לר ישראל סלנטר. מכתב שביעי
הרב הגרז"ן (כינוי של הרב הגאון רבי זלמן נחמיה בפי כל תלמידיו) הלך עם העיקרון של ר' ישראל צעד קדימה. ר' ישראל במכתבו הנ"ל השווה את תהליך הלמידה של אדם מבוגר לדרך למידת הקריאה לנער מתחיל. שאל הרב: כמה חזרות צריך ילד המתחיל לקרוא אותיות א"ב ולצרפן למילים עד שקריאתו שוטפת?
קראו במאמר ותראו שהחשבון עולה לחמש עשרה אלפים (15000!). אמנם אין הרב הגרז"ן קובע מסמרות כמותיות אך בדרכו שלו מציע להעמיד כל לימוד על כללים קצרים, שעליהם יש לחזור פעמים רבות מייד ותכף ללימודו הראשון, עד שתחדור הידיעה לזכרונו הכהה ותעלה לפניו מאליה כשיצטרך לה.
הרב זלמן נחמיה גולדברג הסתלק לגנזי מרומים לפני כעשרים ימים בגיל 89 שנים.
במכתב תנחומים שכתב למשפחה הרב ברוך דוב פוברסקי, ראש ישבת פוניבז' וחברו לספסל הלימודים בצעירותו, מופיע ביטוי מיוחד שנאמר על הרב הגרז"ן מפי רבם אז, הרב כהנמן זצ"ל.
"ידועה היתה בישיבה אמרתו של רבנו הגאב"ד דפוניבז' כי מוחו של זלמן נחמי' מנגן ככינור".
המקור: פורום אוצר החכמה: משפחות סופרים וימות עולם: הגאון רבי נחמיה זלמן גולדברג זצ"ל. ראו נא כאן.
פירושים שונים ניתנו לאמרה יוצאת דופן זאת.
אולי יש כאן ביטוי לאהבת תורה של רבנו הגדול ולהתמדתו בה. כפי שמסופר בגמרא במסכת ברכות על דוד המלך .
אמר רבי שמעון חסידא: כינור היה תלוי למעלה ממיטתו של דוד וכיוון שהגיע חצות לילה בא רוח צפונית ונושבת בו ומנגן מאליו מיד היה עומד ועוסק בתורה עד שעלה עמוד השחר.
משל ונמשל. נגינתו של הכינור ולימוד התורה של דוד המלך. ככינור המתנגן מאליו.
שבת שלום
אבישי
נ.ב. תודה לכל המאחלים והמברכים שאזכה לרפואה שלמה ולחזרתי לאיתני.
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.
משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.
כתבו אלינו:
rambaml1@gmail.com
עם הספר 
נהננו מאד לקרא על הגאון האדיר זצ"ל
נשמח אם תביאו עוד חומר עליו.
שלומות
תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף צג עמוד ב
ידע נגן שיודע לישאל
רפו"ש
כוח"ט
שבת שלום
מאיר
—————————
בע"ה. שלום. יישר כוחך. בפורום אוצר החכמה,שם הובא המכתב, הובאו כמה הסברים וסברות. גם הגמרא בסנהדרין הוזכרה. אמנם בפסוק שם אין הזכרה של כינור.
אעיר שהרב זלמן נחמיה היה אז בחור ואז למד מסכתות ש"ס בבקיאות (בשונה מהקובל בישיבה ללמוד בעיון. לפי דברי הספד של הרב גדליה צימבליסט) פרסומו כמורה הוראה היה בתקופה מאוחרת כפי שנראה גם מהמכתב הנ"ל..
בוודאי יש מקום לשאול את הרב פוברסקי מה היתה כוונת הדברים.
שבת שלום.
אבישי
יישר כוח!
בכל פעם שאני נזכר ממורי ורבי המובהק, גאון התורה והענווה, הגרז"ן זצ"ל, עולות דמעות בעיניי. הוא הגבר אשר סמכני לרבנות, ואשר לימדני ארחות חיים, הן בדרך הלימוד והן בשאר עניינים, ואשר בענוותנותו היתירה קירבני והאיר פניו אליי בכל עת מצוא ובכל פעם שעליתי אליו, וכיבד אותי, תלמידו הצעיר – כמו את כל מי שבא אליו – מעל ומעבר למקובל ולנהוג. אכן, מי יתן לנו תמורתו!
מאחר והזכרת את הגרז"ן ודרך הלימוד שהורה, אוסיף עוד פרט בענין זה. לאחר שנסמכתי על ידו, שאלתיו מהי דרך הלימוד והחזרה הטובה ביותר לדעת ולזכור את כל ההלכות ופרטי הדינים? והוא השיבני כך: בכל מקצוע בתורה, יש ללמוד את היסודות. ולדוגמא: בהלכות טהרה (יורה דעה חלק ב'), יש ללמוד בעיון ולשנן כמה וכמה פעמים דווקא את הגמרא – מסכת נדה – עם הרא"ש. כך מקבלים הבנה יסודית במקורות, וצורתא דשמעתתא. ויתירה על זאת: לימוד הרא"ש 'עושה סדר' ללומד, ומראה כיצד יש להסיק מסקנות ולהוציא הלכה למעשה מתוך סוגיות הגמרא, ובנוסף – זהו השער והפתח ללימוד הטור, שבנוי בעיקר על דבריו. אחרי שלומדים את הגמרא והרא"ש מספר פעמים, קונים בקיאות חשובה ביסודות ההלכה, ואז ניתן ללמוד את הטור והשולחן ערוך מתוך הבנה ברורה, כשזה משפיע מאוד על הזכרון ועל יכולת הפסק.
והיה רבינו זצ"ל חוזר ואומר, אין ספק שריבוי החזרות הוא הסגולה הטובה ביותר לזכירת הלימוד. ועוד היה אומר: הרוצה ברכה לזכור את הלימוד – יחזור וישנן, ואז יראה ברכה בלימודו!
ברוך אומר ועושה, נאה דורש – ונאה מקיים! חזר בעצמו על לימודיו אין ספור פעמים, וקיים בנפשו קשוט עצמך תחילה ואח"כ קשוט אחרים, מי יתן לנו תמורתו!
ביקרא דאורייתא
ובברכת החלמה מלאה ושבת שלום
יהודה מ.