עוד ינובון בשיבה
רשימה לפרשת ויקרא
במחסן הספריה נחשפתי השבוע לפריט מיוחד: דף כפול המכיל את פרק צ"ב בספר תהלים באותיות נאות.
התמקדתי בטבעיות בפסוקים המודגשים בצבע אדום. מתי נדפס דף זה ? מה הסיפור שלו ?

בדף האחורי נרשמה הודעה בשפה הגרמנית, כי דף זה נדפס בברלין על ידי חברת שונצינו (Soncino) למשתתפים בערב החגיגי לכבוד גיאורג ליפשיץ בתאריך 9 לאפריל 1932. האם הוא חגג יום הולדת 70 או אולי 80?
מי הוא גיאורג ליפשיץ?
מעט פרטים מצאתי עליו באוסף שבדרון בספריה הלאומית. תמונה וקורות חיים בקצרה שהדפיסה אשתו ג'ני.
גיאורג היה תעשיין בתחום הכימיה, שפעל בהתנדבות בפרוייקט הלבשה לטובת עניי הקהילה. הוא גם היה ביבליופיל וחבר באגודת שונצינו (Soncino).
מה שהפתיע אותי היה תאריך לידתו: 30 ביוני 1875. כלומר בשנת 1932 הוא היה בן 57. היכן הוא "עוד ינובון בשיבה"? אולי קפצה עליו הזקנה?

נושא הגיל הביולוגי אינו בהכרח גם הגיל המנטלי. אחד הדברים שעושים אנשים זקנים לאנשים צעירים הוא המשחק עם הילדים הקטנים (כמו בסדרה על גן 80 וארבע). יש על כך מדרש פלאי ששמעתי מהרב מתניה אריאל, ראש ישיבת דרך חיים, בשבת הורים לתלמידי שיעור א'.
לפי המדרש על הפסוק "עוד ינובון בשיבה", בשונה מכל אדם ששיניו נושרות בזקנותו הרי כאן צומחות לזקן ניבים (=שיניים) חדשות וזה משמעות הכתוב "עוד ינובון בשיבה". צמיחת שיניים מחדש מסמלת את השיבה לילדות.
למדרש זה שתי נוסחאות. אחת עוסקת באברהם אבינו והיא מובאת במדרש לקח טוב על תהלים וחוזרת ונשנית בילקוט שמעוני. והשניה מקוצרת על התנא רבי יהושע בן קרחה. בספר "ערכי תנאים ואמוראים" לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס ב"ר מאיר משפירא, מבעלי התוספות באשכנז.
נציג את המדרש תחילה ואחר כך את הנוסח בערכי תנאים ואמוראים:
ר' יהושע בן קרחה אמר העלה ניבין בן מאה שנה, והוליד בן למאה שנה. מעשה באחד שהיה עושה דייתיקי (צוואה) ואמר לא יהא בני יורש מאומה משלי עד שיעשה שוטה, הלך ר' יוסי בר יהודה ורבי לשאול את המעשה הזה לר' יהושע בן קרחה והוציאו מחוץ, וראה אותו מרגיע על ידיו ועל רגליו, ונמה נתון לתוך פיהו, והוא נמשך אחר בנו, וכיון שראו אותו הטמינו עצמן, והכניסו אצלו, שאלו אותו המעשה התחיל משחק ואמר להם חייכם זה המעשה ששאלתם עכשיו הגיעני, אמר להם מכאן שאדם רואה בנים כאילו משתטה הוא.
עוד ינובון בשיבה רבי יהושע בן קרחה העלה ניבין. פירוש ניבין, שן דחלב. בן מאה ושמונה עשרה שנה, והוליד בן כשהיה בן מאה ושלשים שנה
ליל הסדר הוא חג משפחתי רב-דורי. מתכנסים יחדיו כדי לספר ביציאת מצרים. עיקר המצוה היא לספר לבן/לבת הקטנים. להעביר את המסרים מותאמים לגיל ולהבנה של הילדים. חשוב לדבר "בגובה העיניים" של הילדים ולשתף אותם בחוויות של ליל הסדר.
זה האתגר ושכרו בצדו. נשארים רעננים וצעירים.
שבת שלום
וחג פסח כשר ושמח.
אבישי
נ.ב. תודה ליעל דינר, אחראית ארכיון תיאטרון בבית אריאלה, על עזרתה בתרגום משפת לוע"ז.
—————
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.
כתבו אלינו:
rambaml1@gmail.com
יפה כתמיד.
ברשותך, אוסיף על הנכתב: התנא רבי יהושע בן קרחה, שחי בדור הלפני אחרון ובדור האחרון של התנאים, האריך ימים עד כדי כך שרבי יהודה הנשיא שאל אותו "במה [=בזכות מה] הארכת ימים", ואחר כך ביקש ממנו ברכה שיזכה אף הוא באריכות ימים, וריב"ק השיב לו: יהי רצון שתגיע לחצי ימי (מגילה כח,א. ראה שם ההסבר לזה). אם בירכו שיגיע לחצי ימיו, ועדיין הדבר בגדר ברכה, צריך לומר שחי לפחות 140 שנה, וכנראה אף יותר.
שנית: הגמרא (יבמות סב,ב) דורשת עה"פ "בבוקר זרע זרעך ולערב אל תנח ידך", רבי יהושע אומר, נשא אדם אשה בילדותו ישא אשה בזקנותו, היו לו בנים בילדותו יהיו לו בנים בזקנותו [ראה גם במדרש בראשית רבה סא,ג. קהלת רבה יא,ו] – ובהתאם לזה יוסבר הפסוק כי אינך יודע אם שניהם יתקיימו בידך וכו', עיין שם. ואפשר שזה גורם לזה, כלומר, נישואין בגיל מבוגר והבאת ילדים, מרעננת את נפש האדם ומסייעת לו לשמור על כושר ועל חיים טובים וצעירים. ולולי דמסתפינא אמינא, כי רבי יהושע זה רבי יהושע בן חנניה, שהוא סתם רבי יהושע שבש"ס (רש"י תוס' ורא"ש נזיר נו,ב. רמב"ם בהקדמה לפיה"מ), אלא רבי יהושע בן קרחה, שהיה נאה דורש ונאה מקיים, כמובא במדרש שהזכרת. זכה להוליד בגיל מבוגר מאד ולהאריך ימים ביותר. וקצת ראיה מצאתי באבות דרבי נתן (נוסח ב פ"ד): רבי יהושע בן קרחה אומר, אם נשאת אשה בנערותך והולידה לך ומתה שלא תשב לך ותאמר דיי אלא בזקנותך הרבה פריה ורביה כי אינך יודע [וכו'].
בברכת שבת שלום ומבורך וכל טוב
י.א.
שלום אבישי
קראתי את הרשימה היום בבלוג – כרגיל טוב מאוד. מכיוון שיש לי עותק של הפרסום הזה של שונצינו גם אני הרהרתי בו. אני חש שהדגש הוא על הפסוק הראשון נגד האויבים שכבר היה מוחשי באפריל 1932, כאשר מודגש שלאחר שהאוייב "ינוטרל" אזי עוד ינובון בשיבה. זה קצת נועז אבל לא מאוד, כי מדובר בהתחלת הצרות בגרמניה. הנאצים כבר פעלו אז. בו ביום היה נסיון התנקשות של ניאו נאצים בראש הבנק הגדול.
שבת שלום ופסח כשר ושמח
מ.ק.
קראתי את המאמר. מעניין מאוד
מאחלת חג שמח
בריאות, נחת, אושר ושמחה
נורית ליבמן
שלום, הרב אלבוים,
בלהטי הגמטריא אפשר להסביר כיצד מנין " עוד ינובון בשיבה" עולה לכדי 57.
בגמטריא מעוגלת, כלומר בהתחשב בספרות המשמעותיות של ערכי האותיות (ללא אפסים) וכאשר ערכי האותיות הסופיות הן מ500 ואילך (ך=500, ם=600 וכך הלאה) מתקבל:
ע=7
ו=6
ד=4
י=1
נ=5
ו=6
ב=2
ו=6
ן=7
ב=2
ש=3
י=1
ב=2
ה=5
ובסה"כ 57.
שבת שלום,
אבישי ליוביץ'