בע"ה. ערב שבת קודש פרשת וירא, תשפ"ג
"גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת …"
בראשית פרק כא פסוק י.
במקרי קיצון, כאשר לא ניתן לאיש לגרש אישתו בגט, ישנה אפשרות לשאת אשה שניה באמצעות "היתר מאה רבנים".
לפרטי הלכה זאת, ראו נא מאמרו של חברי אלי הללה ז"ל ומיכאל ויגודה נר"ו: "על מקורו ומהותו של היתר מאה רבנים".
מבית דינו של הרב יוסף צבי הלוי בתל אביב יפו נשמרו לנו בדפוס שני קונטרסים "לתקנת עגון עלוב", בשני מקרים שונים.
הראשון בשנת תרפ"א (1921). כנספח לגירוש יהודי יפו במלחמת העולם הראשונה. סיפור עצוב על אשה ששרכה דרכה בבתי בושת ונעלמה אי שם בין טבריה לחלב. והשני בשנת תרצ"ד (1934) על אשה שנשטתה ואושפזה בבית חולים לחולי רוח.
כל קונטרס מכיל תחילה את פרטי המקרה ואת הדיון ההלכתי בעקבותיו.
הקונטרס הראשון, משנת תרפ"א (1921) מכיל 3 עמודים בלבד ושמור בספריה הלאומית. תודתי לרעי המלומד ר' יוסף לייכטר איש הספריה הלאומית, ששלח אלי העתק.
הקונטרס השני משנת תרצ"ד (1934) מכיל 13 עמודים, והוא מונח בגנזי ספריית הרמב"ם. עותק זה נסרק במיוחד לרשימה שלפניכם. הוא ניתן לצפיה בשלמותו כאן.
בסוף כל קונטרס מצוי דף שכותרתו "מעשה ב"ד (בית דין)" ובו מתבקש מקבל הקונטרס להצטרף לפסק כאחד מ"מאה הרבנים".
עמוד אחרון מחוברת "לתקנת עגון עלוב". תל אביב תרצ"ד (1934). שימו לב להערה הכתובה אנכית בצד ימין. המקבל מתבקש לתלוש את העמוד (בצידו המקווקו) ולהחזירו חתום בכתב ידו.
יש פוסקים שהסבירו כי הדרישה לאסוף מאה רבנים מארצות שונות נועדה להקשות על התהליך. בימים עברו כדי לאסוף את החתימות היה על הבעל (או שלוחו) לכתת רגליו שבועות וחודשים בדרכים. אולם כיום משוכה זו הונמכה משמעותית באמצעים הטכנולוגיים העומדים לרשותינו. משום כך ישנה זילות בשימוש בהיתר זה.
"היתר מאה רבנים", שניתן בחופזה בארה"ב, התגלגל לפתחו של בית הדין הרבני בירושלים עיר קדשנו, לפיכך ניתן פסק הדין המבטל את "היתר מאה רבנים" שנעשה שם.
הרב יוסף אפרתי, נאמן ביתו של הרב אלישיב זצ"ל, מביא בספרו שו"ת ישא יוסף חלק אה"ע סי' ח (ירושלים תשע"ז 2017) שעקב הישנות המקרים בהם היתה היד קלה על ההדק, פורסמו ברבים התנאים הנדרשים להיתר זה בכרוז מיוחד ועליו חתמו גדולי הרבנים בארה"ב. וזה לשונו:
וזה לשון הכרוז: היות ובתקופה האחרונה עדים אנו לפירצה גדולה בענין "חרם דרבינו גרשום" ובקלות יתר אפשר להשיג "היתר מאה רבנים" ופשה הנגע ונתרבו המקרים בהם הותר לאיש לישא אשה על אשתו במספרים אשר לא שערום אבותינו חוששים אנו כי מצב זה עלול ח"ו לזעזע את יסודות השלום בבית היהודי
לכן החלטנו אנו החתומים מטה לעמוד בפרץ ההיתר את ולתקן תקנות כדי להגביל ולהעמיד הדבר כפי שהיה בימים מקדם ש"היתר מאה רבנים" ניתן במתינות ובכובד ראש כראוי לענין כזה אשר שלום בין איש לאשתו תלוי בו ואלה התקנות:
א. רק בית דין חשוב ומוסמך ידון בענין היתר חרם דרבנו גרשום.
ב. הרבנים וראשי הישיבות החותמים ומצטרפים להיתר יהיו אך ורק רבנים מוסמכים או ראשי ישיבות, ומכהנים במשרות רבניות או בישיבות מפורסמות.
ג. על הרבנים החותמים לציין מקום כהונתם כתובתם ומספר הטלפון שלהם.
ד. אין רב רשאי לחתום על ההיתר אלא לאחר שעיין היטב בנמוקי ההיתר.
ה. בית דין המתיר יעביר את נימוקי ההיתר לדיון בבית דין נוסף במדינה אחרת.
ו. על הבעל להשליש גט בידי בית דין נאמן כדי שהאשה תוכל לקבל את גיטה בכל עת שתרצה בלא שום קושי ומניעות יהיה מי שיהיה. "היתר" הניתן לבעל ללא השלשת גט כאמור, יחשב לחסר ערך לחלוטין".
והערה אחת מתבקשת לסיום. החוברת נקראת "לתקנת עגון עלוב". לא שכחנו שישנן גם עגונות עלובות רבות, שפתרון זה של "היתר מאה רבנים" לא קביל הלכתית לגביהן.
שבת שלום
אבישי
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.
rambaml1@gmail.com
עם הספר 
להשאיר תגובה