בע"ה
דורון דרשה
"וַיּוֹצֵא הָעֶבֶד כְּלֵי-כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב, וּבְגָדִים, וַיִּתֵּן, לְרִבְקָה; וּמִגְדָּנֹת–נָתַן לְאָחִיהָ, וּלְאִמָּהּ"
רשימה לפרשת "חיי שרה"
מתנות הם חלק מכל חתונה. ישנם מתנות שהצדדים מעבירים ביניהם עם גמר השידוך ויש מתנות שמעניקים המוזמנים לסעודת החתונה.
המתנות שמביאים בעת החתונה נקראות בפולקלור היהודי "דורון דרשה". על שום מה?
כיום מקובל שהחתן דורש במסיבת האירוסין (ה"ווארט"), אך כנראה המנהג הקדום היה שאת הדרשות אמרו בעת מסיבת החתונה.
אמור מעתה, "דורון דרשה" אלו מתנות בעת החתונה.
מדוע החתן דורש?
יש על כך מאמר קצר מחודד מאדמו"ר "אמרי אמת" מגור, מובא בספר אבני זכרון לר' נחום רוטשטיין:
כאשר החתן היה תלמיד חכם צעיר ניתנו לו ספרים כ"דורון דרשה", בליווי הקדשה מתאימה מהנותן לחתן.
בספריית הרמב"ם מצוי עותק של שער ספר "מדרש כתובה", דפוס ורשה תקפ"ג (1823), בו מופיעות כמה הקדשות שכולן "דורון דרשה" !
כמדומני שעיון בתוכנן של ההקדשות מעלה שהספר התקבל כמתנת חתונה. כעבור תקופה מסויימת הוא ניתן על ידי בעליו, רב מפורסם, שוב כמתנת חתונה לחתן צעיר חדש.
הקדשה 1 (בראש דף השער / צד שמאל)
פענוח השורות:
דורון דרשה ומנחת אהבה ל…
… מיכאל דב…
ממני… (חתימה לא מזוהה).
הקדשה 2 (בראש השער / צד ימין)
פענוח השורות:
דורן לדרשה…
מהורר שמואל… בהרבני מ' חיים
… מאת הרבני
המופלג… בקוראי
שמו מ' מיכאל דוב וויינגארט…
בהרב הגאון מה ישכר אבד
דק' טשענסטחואווי
הקדשה 3 (באמצע השער / בצד שמאל)
פענוח השורות:
ליום חתונת החתן המשכיל
… שמואל…
הגדול מ' ישכר…
מאת מיכאל דוב וויינ[…]
בהגאון מ' ישכר…
הדמות החורזת את כל ההקדשות, כמקבל וכנותן, הוא הרב מיכאל דוב וויינגוט (נפטר בשנת תרמ"ז 1887, בן 68 שנים), מחבר ספר "אגודות אזוב מדברי", שהיה אב"ד בעיר לויביטש.
בנו של הרב ישכר וויינגוט, מחבר ספר "פתחי שערים", שהיה אב"ד בטשנסטחוב.
ספר "מדרש כתובה", שהוא ביאור רחב על כמה סוגיות במסכת כתובות, ניתן לרב מיכאל דוב בעת חתונתו כ"דורון דרשה".
ידוע שהרב מיכאל דוב חי בצניעות והסתפק במועט. לאחר שנים, בחתונת קרוב משפחתו שמואל בן חיים, העניק הרב מיכאל דוב מתנה לחתן את הספר שהיה מונח בספרייתו הפרטית.
לדעתי, הקדשה 3 היא בכתב ידו. מאן דהוא הוסיף את הקדשה 2, הכתובה בתוספת תארים ובכתב יד שונה.
החותמות הנוספות בדף השער שייכות לצנזורה הרוסית שהוטלה על הספרים אחרי שנת 1837 ולחותמת הרב מטעם המאשר את הספר.
לימים הגיע הספר לעקד ישיבת חכמי לובלין ועלה ארצה אחרי השואה דרך מפעל "אוצרות הגולה".
נספח: דגל המדפיס הוורשאי צבי הירש
(בעזרת חנוך גוטליב)
בשער ספר "מדרש כתובה" מופיע דגל מדפיס נדיר.
אינו רשום בספרו של אברהם יערי על "דגלי המדפיסים העבריים".
דגל זה שייך למדפיס היהודי הראשון בעיר וורשה !
לעת עתה מצאנו כדוגמתו רק בספר אחד נוסף מאותו בית דפוס וורשאי: "תיקון שבת" שנדפס בשנת תקפ"ז (1827).
חיים דב פרידברג, בספרו על תולדות הדפוס בפולניה (תל אביב, תש"י 1950), כותב על מייסד בית הדפוס שהחליף את שם משפחתו. תחילה נקרא צבי הירש בן נתן נוסונוביטש, ואחרי שהחליף את שמו – צבי הירש שריפטגיסער.
נוסונוביטש כי הוא בנו של נתן.
שריפטגיסער על שם מלאכתו.
האותיות המופיעות בתוך הדגל (H-N) הם ראשי תיבות של שמו הראשון, הירש נוסונוביטש.
(האותיות w-d משמעותם מדפיס ב…)
ראו נא את האותיות הגדולות (w-D-H-N) בשורה התחתונה של שער הספר הבא. ספר זה הוא מתחילת עבודתו של צבי הירש כמדפיס בשנת תקע"ד (1814).
לפניכם שלשה קטעים מספרו של פרידברג, הלקוחים מתוך הפרק על מדפיסי ורשה:
שבת שלום
אבישי
———————————-
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
rambaml1@gmail.com
עם הספר 