Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘תמונת דם’

בחול המועד פסח שקעתי בקריאת  ספר "תמונת דם", שמצאתי בספרייתה של אמי המנוחה. הספר פרי עטו של אוריאל אופק מספר על מחלתו במחלת דם ממארת בגיל ארבעים ושבע.  אוריאל אופק היה בן דור הפלמ"ח, השתתף בהגנת גוש עציון ונפל בשבי הירדני. פרסומו בא בשדה ספרות הילדים, בה פעל ויצר, ואף חקר אותה לעומק.

אופק

כריכת הספר "תמונת דם". תל אביב תשל"ח (1977)

 

בכל הספר אוריאל אופק  אופטימיסט חסר תקנה, לאור ניסיון החיים שלו, בו ניצל במלחמות בנס בעוד שאחרים לידו נפגעו. המינוח המלווה את הספר, על  יד נעלמת ששומרת ומשגיחה עליו. כך שמו של הפרק המתאר את ביטחונו בהצלחת הניתוח: "היד שנצרה רקתי" [לקריאת הפרק, לחץ על שם הפרק], על שם השיר שכתב אחרי שניצל ממלכודת מוות בשיירות לגוש עציון.

אופק8

חפשתי תיאור אחר, דתי ומאמין ולא מצאתי בכל דפי הספר… עד לפרק האחרון.

בפרק האחרון אוריאל אופק סוגר מעגל. הוא חוזר להתעמלות הבוקר השכם לחוף הים, בה פתח בפרק הראשון של הספר. הוא פוגש את ידידיו הוותיקים שם. כשהוא נשאל על ידי מיכאלי, ראש העיר לשעבר: מה שלומך?  תשובתו:  "ברוך אדוני יום יום".

אופקא41

יש סוף, רק צריך הרבה סבלנות.

כך  שח לי שכני, אחרי ליל הסדר, כשאביו ממייסדי קיבוץ יפתח בצפון הארץ, התארח אצלו בחג:

לקב"ה יש הרבה סבלנות.

 

נפלאות

כריכת הספר "נפלאות הבורא". ירושלים תשנ"א (1991)

נציין גם שאמירה, בתו של אוריאל אופק, חוזרת בתשובה ועוסקת בכתיבה ספרותית. הוציאה ספר בשם "נפלאות הבורא". שימו לב: נפלאות הבורא ולא נפלאות הבריאה.

—————–

נקודה מקומית:

כשאוריאל אופק חזר לאיתנו הוא הסתער על עבודת הדוקטורט שלו, שעסקה בראשיתה של ספרות הילדים העברית. לשם כך ביקר בספריות רבות. להפתעתי, גם ספריית הרמב"ם מוזכרת ברשימת התחנות בהם ביקר לצורך מחקרו.

אופק

ומהיחיד  לכלל:

שנזכה לראות את היד הגדולה, יד ה', המוליכה אותנו בימי פדות וגאולה, ולהבדיל גם בימי זעם ועברה.

שבת שלום

אבישי

(רשימה שנכתבה בין יום השואה ליום העצמאות)

————-

נספח:

ברשימת מכותבי הבלוג  מנויה גם  מנהלת מחלקת הספריות של תל אביב, גב' מרים פוזנר. 

אני מעריך את דעתה ושמח לקבל משובים מידי שבוע על רשימתי.

להלן חילופי מכתבים בינינו, שיש בהם כדי להוסיף ולהבהיר את המסר ברשימתי.

א. 

שלום אבישי,

הכתבה כתובה וערוכה מצוין, כרגיל, עם פתיח מושך. אבל –

מקווה שמצאת עניין גם בחלקי הספר שאינם מוכיחים כי אופק היה אדם מאמין…:)

שבת שלום, 

מרים פוזנר
מנהלת ספריית בית אריאלה ומחלקת הספריות
אגף תרבות ואמנויות
מינהל החינוך, התרבות והספורט
עיריית תל אביב – יפו
ב. 
שלום מרים
קראתי את הספר  מהאות הראשונה ועד האחרונה. צירוף מקרים שספר זה היה אצל אמי כל השנים ולבסוף גם היא חלתה במחלה דומה.
בעיני, הסיפור של אופק הוא סיפור דור הפלמ"ח ודור מקימי המדינה. דור שאני מעריץ משום שהיה נכון לכל קריאה.
מאידך,הוא דור שכבר נולד כאן ולא הכיר מורשת אבותיו, כמו הדור הקודם בני העליה השניה. משום כך החלל הרוחני שהשאיר אחריו הוא גדול.
אני מאמין ששורשים ותרבות אינן עניין דתי, ומסורת של עם משותפת לכולנו כאן.
אופק לא היה אדם דתי וגם לא מאמין (במושגים שלנו). השתמשתי בו כמטפורה לדורו.
שבת שלום
אבישי
ג. 

אבישי,

תודה על ההתייחסות. מה שכתבת כאן שונה מהרוח שעלתה מהפוסט, לדעתי. לי ההבהרה הזו דווקא היתה חשובה, אם כי אני לא מסכימה בנוגע ל"חלל רוחני". נו, אבל זה הוויכוח הגדול בין חילונים לדתיים, ואותו לא נפוגג בהתכתבות במייל – – –  

מרים פוזנר
מנהלת ספריית בית אריאלה ומחלקת הספריות
אגף תרבות ואמנויות
מינהל החינוך, התרבות והספורט
עיריית תל אביב – יפו
———————————————————————
מכתב שהתקבל  מגב' עטרה אופק, בתו של אוריאל אופק.
תודה, מעניין מאוד. אבא שלי גדל בבית מפ"מניקי ואביו הפועל (והמשורר) סלד מכל ביטוי של דתיוּת… אבל הוא עצמו היה אוהב גדול של הבריות ושל העולם, סבלני וסובלני, ואולי בהשפעת אחותי גם התחיל לומר "ברוך השם" (קשה לי להאמין שאמר "ברוך אדוניי", אולי רק בחר לכתוב כך בספר). למה מפתיע שביקר גם בספריית הרמב"ם? אבא היה חוקר נלהב והיה מוכן לכתת רגליים לכל מקום שבו יש סיכוי למצוא משהו לטובת מחקריו. שוב תודה ושבת שלום, ותודה למרים פוזנר, מנהלת בית אריאלה, שהפנתה אותי לרשימה
 תשובתי:

שלום עטרה

תודה על מכתבך. הספר "תמונת דם"  קראתי בעבר פעמים רבות ותמיד התרשמתי מאיתנות רוח האדם שבו.
בנוגע לשאלתך, הפליאה שלי היתה שיש לספריית הרמב"ם – ספריה תורנית –  מה לתרום בנושא של ספרות הילדים.
שבת שלום
אבישי

 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »